עם פתיחתה של שנת הלימודים קיבלנו תזכורת כואבת להתנהלות החביבה על משרד החינוך אצלנו: להסתיר כמה שיותר מידע מההורים. רגע לפני הדיון הנוסף בבית המשפט בעתירת התנועה לחופש המידע המבקשת לפרסם את תוצאות בחינות המיצ"ב הנערכות בבתי הספר, מתברר שבמדינות מתוקנות רבות בעולם נהוגה שקיפות מלאה באשר להישגים של מוסדות חינוך.

באנגליה, קנדה, צרפת וניו-זילנד לדוגמה מחויבים בתי הספר על פי חוק לפרסם תוצאות של בחינות ארציות ואזוריות. המידע מתפרסם בדרך כלל באתר האינטרנט הארצי או העירוני והוא נגיש לציבור ההורים. כך, למשל, באתר http://www.schoolmatters.com ניתן למצוא נתונים לגבי כל בתי הספר בארה"ב. באתר האינטרנט http://www.ofsted.gov.uk ניתן למצוא מידע מפורט והשוואתי על כל בתי הספר באנגליה.

בסקוטלנד מזמינים את ההורים להשוות בין בתי הספר לפני שיחליטו לאן לשלוח את ילדיהם. באתר של מחוז ווסט לואתין, לדוגמה, מציעים נתונים על הישגי בתי ספר. כך נראה דף באתר הכולל נתונים על הישגי בתי ספר במבחני אנגלית וחשבון.

תחת הכותרת "How good is our school " מאפשר משרד החינוך להורים לעיין בתוצאות הביקורות התקופתיות שנערכות בבתי הספר. הנה דף לדוגמה הסוקר את הדו"חות שנכתבו על בית הספר היסודי בנינגטון שבאדינבורו, החל מ-2001.

גם בווילס השכנה שקיפות בבתי הספר היא נורמה מקובלת. ב-2006 הועלו לאינטרנט נתונים על הישגיהם של כל בתי הספר. באנגליה הורה משרד החינוך לבתי הספר לפרסם את ציוני הבגרות של תלמידיהם כבר לפני חמש שנים. ובישראל ב-25 בספטמבר אולי תצא בשורה חדשה מבית המשפט המחוזי בירושלים שם ידון השופט יורם נעם בעתירת התנועה לחופש המידע לחשוף את תוצאות מבחני המיצ"ב בבתי הספר.