משרד עורכי הדין הנריק רוסטוביץ' ביקש לקבל מעיריית עפולה מידע על בתי העסק בעיר הפועלים בשטח הגדול מ-300 מ"ר. עיריית עפולה סירבה לחשוף את המידע, בין היתר בטענה כי זכות התושבים לפרטיות גוברת על זכותו של משרד רוסטוביץ' לקבל את המידע. בית המשפט המחוזי בעפולה קיבל את רוב טענת העירייה וקבע כי "העתירה הוגשה מתוך רצון לקבל גישה למידע שיכול לסייע לעותרת בתביעות עתידיות ולא מתוך דאגה כנה לנישומים ערטילאיים או חשש מפעילות לא תקינה של הרשות". כמו כן, דחה בית המשפט את הצעתו של משרד רוסטוביץ' להעביר לו את המידע לאחר שתתקבל הסכמתם של נשואי המידע. עם זאת בית המשפט איפשר לפרסם את המידע המבוקש אודות תאגידים בלבד ולא על אזרחים, בהסתמך על הוראות סעיף 3 לחוק הגנת הפרטיות הקובעות כי לתאגיד לא תקום זכות לפרטיות.

חוק הגנת הפרטיות אוסר על המשיב לגלות מידע, אין בכוחו של חוק חופש המידע לשנות מצב זה. נוסף, מדובר במידע שנועד בעיקרו לצורך פרטי של העותרת ולא קיים במקרה זה עניין ציבורי חיוני, אשר יצדיק את גילוי המידע הפוגע בפרטיות הנישומים. הוראות החוק יוצרות הבדלה של ממש בין מידע הנמסר בנוגע לאדם ובין מידע הנמסר בנוגע לתאגיד. כך, חוק הגנת הפרטיות קובע כי הגדרת "אדם" כפי שבאה לידי ביטוי בחוק, אינה חלה על תאגיד. משכך מניעה  לאפשר את העיון במידע המבוקש ככל שזה לא נוגע לאנשים פרטיים.

עוד קובע פסק הדין כי לצורך העברת מידע כאשר ישנה אפשרות של פגיעה בפרטיות באנשים פרטיים, אין די באי קבלת ההתנגדות אלא יש צורך בקבלת הסכמה פוזיטיבית של האדם שהמידע מתייחס אליו.

עתמ (נצ') 62-10 ד"ר הנריק רוסטוביץ ושות, חברת עורכי דין נ' יצחק שריקי, הממונה על חוק חופש המידע בעיריית עפולה

פוסט של עו"ד יהונתן קלינגר על "המקרה המוזר של רוסטוביץ'"