למרות הסנקציות הכלכליות שהטיל, התיר בעשור האחרון הממשל בארה"ב לחברות אמריקאיות לנהל עסקים בהיקף מיליארדי דולרים עם איראן, צפון קוריאה ומדינות אחרות הנכללות ברשימה השחורה של מדינות הנותנות חסות לטרור, כך עולה מתחקיר שערך "ניו יורק טיימס".

העיתון הגיש בקשה לקבל מידע על הרישיונות שקיבלו חברות לעשיית עסקים עם מדינות עליהן הטיל הממשל סנקציות, אך הבקשה נדחתה. רק לאחר שניו יורק טיימס הגיש תביעה פדרלית מסר הממשל רשימה של החברות שקיבלו רישיונות חריגים, ובכ-100 מקרים גם צירף מסמכים המסבירים את טיב ופרטי העסקות הנדונות.

מהנתונים שנמסרו לעיתון עולה כי לבקשת חברות רבות, מג'נרל אלקטריק ופפסיקו ועד לכמה מהבנקים הגדולים בארה"ב כמו בנק אוף אמריקה, העניק משרד השייך למשרד האוצר, קרוב ל-10,000 רישיונות לעסקות עם מדינות שנאסר על חברות אמריקאיות לנהל עמן עסקים. במדינות אלה מלבד איראן נכללות גם צפון קוריאה, סודאן, קובה ובורמה. רישיונות מסוג זה ניתנו לכ-4,000 חברות.

רוב הרישיונות ניתנו על פי חוק שנחקק לפני עשור, הקובע כי סיוע חקלאי, רפואי או הומניטרי פטור מסנקציות. ואולם, החוק שנחקק בלחצי שדולת החקלאים וענפים אחרים, נוסח באופן כה נרחב, שהסיוע ההומניטרי המותר על פיו כולל סיגריות, גומי לעיסה, רוטב חריף, תרופות להורדה במשקל ותוספי מזון לטיפוח שרירים.

מאות רישיונות אחרים הונפקו לעסקות שנתפשו ככאלה שעשויות לקדם את מטרות מדיניות החוץ האמריקאית, כמו עסקות שנועדו להקל על הרעב בצפון קוריאה, או לשפר את תשתיות האינטרנט באיראן במטרה לקדם בה את הדמוקרטיה במדינה. עם זאת, בבדיקה נמצאו מקרים שבהם לא היתה תועלת למדיניות החוץ.

באחד המקרים, חברה אמריקאית קיבלה אישור להשתתף במכרז לבניית צינור גז שנועד לסייע לאיראן למכור גז למדינות אירופה, זאת אף על פי שארה"ב מתנגדת למיזם מסוג זה. כמה חברות נוספות קיבלו אישור לסחור עם חברות זרות שמעורבות לכאורה בטרור או בהפצת נשק.

על אכיפת הסנקציות האמריקאיות ומתן הרישיונות ממונה המשרד לפיקוח על נכסים מחוץ למדינה שבמשרד האוצר. המשרד יכול להחליט על חריגים בתיאום עם משרד החוץ. לדברי אדם זובין, מנהל המשרד הממונה על מתן הרישיונות, החלטות המשרד בדרך כלל משקפות רצון לאזן בין מדיניות הסנקציות למציאות עולם העסקים, שבה חברות עלולות למצוא עצמן לא בכוונה מעורבות בעסקות הקשורות למדינות שברשימה השחורה.

דובר הממשל לענייני הסנקציות, סטיוארט לוי, אמר בתגובה כי מדובר ביוצא מהכלל שאינו מעיד את הכלל. החברות מצדן טענו שהן פועלות בהתאם לחוק. עם זאת, כמה מהחברות הגיעו באחרונה למסקנה שמחיר הפגיעה במוניטין שלהן אינו שווה את הרווח הפוטנציאלי. חברת ג'נרל אלקטריק, שהיתה בין החברות המובילות במספר הרשיונות שקיבלה לעסקות עם מדינות הנכללות ברשימה השחורה, הודיעה שהפסיקה את כל העסקות מלבד תוכניות למטרות הומניטריות.

לתחקיר המלא בניו יורק טיימס