בג"ץ דחה את עתירת התנועה: אין לפרסם מכמה עצורים מנע השב"כ לפגוש עורך דין
השב"כ מונע מרוב הנחקרים הפלסטינים פגישה עם עורך דין, ומסרב למסור נתונים על כך – עתה ההתנהלות הזו תימשך גם באישור בג"ץ. שופטי בג"ץ דחו עתירה שהגישו ארגון יש דין והתנועה לחופש המידע נגד השב"כ ומשרד ראש הממשלה בבקשה לקבל מידע על היקף השימוש בנוהל הגבלת מפגש בין עורך דין לעציר. השופטים קיבלו את עמדת המדינה כי חשיפת הנתונים עלולה לפגוע בביטחון המדינה.
מנכ"ל התנועה לחופש המידע, רועי פלד. אמר בתגובה לפסק הדין כי "מצער שבית המשפט הותיר את הנושא כולו להתקיים בחסות החשיכה, שכן זוהי קרקע פוריה לפגיעה לא מידתית ולא נחוצה בזכויות אדם, פגיעה שממוקדת כרגע בחשודים בעבירות ביטחוניות, אבל עלולה באופן הזה להגיע לכל ישראלי שלשב"כ יש חשדות מבוססים או בלתי מבוססים נגדו". ליאור יבנה, מארגון יש דין, אמר כי "החלטת בג"ץ מונעת את האפשרות לקיים דיון ציבורי בדבר פגיעה משמעותית בזכויות היסוד של חשודים".
העתירה הוגשה במארס 2009 בבקשה לקבל מהשב"כ נתונים סטטיסטיים בנוגע להיקף השימוש בנוהל בין השנים 2004-2008. בעתירה, שהוגשה באמצעות עורכי הדין בעז בן צור וניר פרידמן, נטען כי למרות שהשב"כ אינו כלול בחוק לחופש המידע, "לא נעשה ניסיון להעביר חלק מהמידע באופן שיאזן בין ביטחון המדינה לבין חופש המידע".
על פי החוק הצבאי בשטחים מוסמכים בעלי תפקידים בשב"כ למנוע בצו מעצורים להיפגש עם עורכי דינם למשך 30 יום. באוקטובר 2007 פנה ארגון יש דין אל משרד ראש הממשלה בבקשה לקבל נתונים אודות היקף השימוש שעושים חוקרי שב"כ בסמכותם זו. משרד ראש הממשלה השיב בשם השב"כ לפניות "יש דין" כי חוק חופש המידע אינו חל על השב"כ ועל כל המידע המוחזק בידיו.
"השב"כ טוען כי הנתונים הסטטיסטיים הללו חסויים אך ורק משום שהם מוחזקים בידיו", אומר פלד, "העתירה נועדה להבהיר, את שכבר נקבע בפסיקה, שאין גוף בישראל שפטור לחלוטין מביקורת ופיקוח ציבורי – גם לא השב"כ".
"העתירה לא נועדה לתקוף את סמכות השב"כ למנוע מפגש עצורים עם עורכי דינם", מסביר יבנה, "חשוב שיובן כי להסתרת הנתונים בידי שב"כ אין כל תועלת ביטחונית, ומטרתה היחידה של הסתרה זו היא מניעת דיון ציבורי בדבר האיזון שעורך השב"כ בין צרכי החקירה לבין שמירת זכויות הנחקרים".
שופט בית המשפט העליון, ניל הנדל, כתב בפסק הדין כי "ההסבר המפורט של הגורמים המוסמכים מטעם המשיבים שכנעוני כי קבלת העתירה, בין אם באופן רחב ובין אם באופן צר, עלולה לפתוח צוהר שבסופו של דבר ושלא במכוון יסייע במידה זו או אחרת לגורמים עוינים החפצים לפגוע במדינה".
הוא הוסיף כי "השתכנעתי שחשש זה אינו תיאורטי, אלא ממשי ומבוסס". עם זאת, השופט הנדל מתח ביקורת על השב"כ וכתב כי "אין זה נכון שנושא מניעת מפגש בין עורך דין לבין עצור אינו מבוקר". בהרכב השופטים ישבו גם המשנה לנשיאת העליון, השופט אליעזר ריבלין, והשופט סלים ג'ובראן, שהצטרפו של הנדל.
בחודש שעבר אישרה הכנסת בקריאה שנייה ושלישית חוק המאפשר לשב"כ להאריך את מעצרם של חשודים בעבירות ביטחון בלא נוכחות העציר וללא נוכחות עורך דינו. הדבר יתאפשר לשב"כ במקרים של סכנת חיים. החוק מאריך בשנתיים נוספות את תוקף הוראת השעה לעניין עצור החשוד בעבירת ביטחון. עוד קובעים התיקונים לחוק שהדיון בהארכת מעצר שלא בנוכחות העצור, יתקיים מול שופט בית המשפט העליון. כמו כן נקבע שסך התקופות הנוספות לא יעלה על 144 שעות.
