דילוג לתוכן העמוד

רועי פלד לאפוק טיימס: "הציבור בישראל לא יודע לשאול"

לקריאת הראיון באפוק טיימס

הכנסת הישראלית חוקקה את חוק חופש המידע כבר ב-1998, עוד לפני מדינות מערביות רבות אחרות. כל אזרח יכול על פי חוק חופש המידע לדרוש מהרשויות כל מידע שבו הוא מעוניין. "אין כמעט נושא שאתה צריך להכריע בו בחיים שעוד ידע לא יכול לעזור בו", אמר בריאיון לאפוק טיימס מנכ"ל התנועה לחופש המידע רועי פלד.

פלד מאמין כי החקיקה בישראל בתחום חופש המידע היא טובה. "החוק קובע קביעה שאם היא הייתה מיושמת מצבנו היה לא רע: לכל אזרח יש זכות לקבל כל מסמך שנמצא אצל רשות שלטונית", אומר פלד.

"אבל כמו בעוד מקרים בישראל, הפער בין המילה הכתובה בספר החוקים לבין המציאות בשטח הוא פער עצום. אז הייתי אומר שמצבנו, יחסית למדינות שאנחנו רוצים להשוות את עצמנו אליהן, הוא לא מזהיר בכלל".

"מי שצריך לדעת יודע"

פלד מאמין כי אחת הסיבות לכך שהחוק לא מיושם היטב בישראל היא חוסר המודעות בציבור. "הציבור בישראל לא יודע לשאול", הוא אומר, ומוסיף כי הציבור לא הפנים שהוא רשאי לדרוש מידע מהרשויות ושמגיע לו לקבל את המידע שהוא רוצה. "אנשים עד היום מתקשרים אלינו להתייעץ ושואלים: מה, הם באמת צריכים לתת לי את זה? מה, באמת מגיע לי?"

"אז אנשים ככלל יוצאים מנקודת הנחה שמי שצריך לדעת יודע". ולא רק בקרב הציבור. גם הרשויות עדיין לא שינו את תפיסתן. "השלטון חי הרבה מאוד שנים בתחושה שמי שצריך לדעת יודע, ושמי שרוצה לקבל מידע הוא סתם נודניק, הוא סתם רוצה להתערב".

"הרעיון שלמדינה יהיה איזשהו יתרון מזה שיותר אנשים יחלקו את הידע, ולכן אולי יציעו רעיונות, כיווני חשיבה, הצעות חדשות שלא חשבו עליהן – הוא רחוק מלחלחל בגופים הממוסדים".

לצרוך את המידע

מידע יכול לעזור לנו לפעול למען שיפור של שירותים שונים שאנחנו מקבלים. דוגמה אחת היא בתחום החינוך. "אנשים בכלל לא חושבים 'יש לי זכות לדעת איך מתנהל בית הספר של הילד שלי', והם לא חושבים בכלל לצרוך את המידע הזה", אומר פלד. "אולי הם עושים הסכמים גרועים עם ספקים? אולי סתם עושים שמה טיולים יקרים מדי?"

"תבקש את המידע על ההתנהלות התקציבית של בית הספר", מציע פלד, "גם על ההישגים של בית הספר – האם הוא מתדרדר בשנים האחרונות? האם הוא משתפר? תהיה מעורב".

פלד מסביר כי משרד החינוך מסרב למסור נתונים על הישגים בבתי ספר, בנימוק שזה יפגע בבתי ספר, ההורים ירצו לשלוח את הילדים לבתי הספר המצליחים יותר, ובתי הספר יתעמקו בהישגים ולא בתהליך. פלד חושב שהמערכת פשוט אינה מעוניינת להיות תחת פיקוח. "היא לא חושבת שיש בזה יתרון אם גם ההורים ידעו אם בית הספר שלהם כושל, וגם הם אולי יפעילו את הלחץ שלהם אולי לתקצב את בית הספר, לתמוך בו".

מידע יכול גם לחסוך לנו כסף. פלד מספר על עתירה לבית המשפט על בסיס החוק לחופש המידע שדרשה מרשות המסים לפרסם את מאגר המידע שיש לה על עסקאות במקרקעין. "עד היום זה היה סגור רק לשמאים שהיו מנויים על המאגר הזה, מה שנותן כוח לקבוצה קטנה שפשוט סוחרת במידע הזה".

"בלחץ בית המשפט המדינה הסכימה לפתוח את המאגר הזה לציבור. היום כל אזרח לא צריך שמאי בשביל זה, ויכול להיכנס ולראות מה ערך הנכס שלו", אומר פלד. "במובן מסוים זה עושה את העולם המסחרי דמוקרטי יותר. זה הוריד כוח שהיה אצור אצל הקבוצה הקטנה של השמאים לאזרחים, וזה דבר שיש בו שימוש אדיר. זה מעניין כמעט כל אדם".

נלחמים על המידע

"אנחנו לא איפה שהיינו לפני עשר שנים", אומר פלד, "נותנים מידע, אבל זה רק אם אתה נלחם. אין תודעה שמגיע לך המידע". התנועה לחופש נאלצת להגיש לא מעט עתירות לבג"צ על מקרים שבהם הרשויות מסרבות לתת את המידע בנימוקים שונים. מתוך 25 עתירות שהגישה התנועה בהן התקבלה החלטה, 21 עתירות התקבלו.

"בתי המשפט ממלאים פה תפקיד חשוב ויש לנו פסיקות לא רעות יחסית לבתי משפט בעולם. הבעיה היא שמי שמגיע לבית משפט זה מי שיש לו זמן, כסף, אנרגיה להתעסק עם זה", אומר פלד.

עתירה אחת שמתנהלת כיום היא בנושא קופות החולים. "אתה רוצה לדעת איזו קופת חולים נותנת שירות איכותי, איזו קופת חולים כושלת בהיבטים כאלה ואחרים", אומר פלד. "למשרד הבריאות יש את המידע הזה, והוא מסרב לחלוק אותו עם הציבור".

מידע שעושה שינוי

חלק מהעתירות שבהן סייעה התנועה לחופש המידע הביאו לחשיפת מידע שהובילה לשינוי בשטח. לאחרונה הגישה עמותת "גישה" בעזרתה של התנועה לחופש המידע עתירה, והצליחה לקבל מהצבא נתונים על האופן בו נקבע אילו סחורות מאפשר הצבא להכניס לרצועת עזה.

לאחר חשיפת המידע שונתה המדיניות בנושא. פלד אומר כי אמנם לא ניתן לדעת מה הוביל לשינוי המדיניות, אבל אמר כי הוא חושב שהעובדה שהצבא צריך היה לתת דין וחשבון ולהסביר כיצד הוא יכול לחשב בנוסחאות כמה קלוריות עזתי יצרוך ביום היה אחד הדברים שהוביל לשינוי.

במקרה אחר ביקשה התנועה מהרבנות הראשית מידע על הפיקוח על מוהלים. "כמו כל בעל מקצוע, יש מוהלים שמתרשלים בתפקידם, אבל פה המשמעות של ההתרשלות יכולה להיות קשה, והפיקוח הוא אפסי", אומר פלד. רק בעקבות עתירה לבית המשפט ומאבק ממושך הצליחה התנועה להשיג את המידע.

"עוד לא חל השינוי", אומר פלד, "אבל בתחילת פברואר אנחנו מוזמנים לפגישה אצל סגן שר הבריאות בדיוק בעניין הזה, כי הם נכונים עכשיו להידיין ולהסדיר את התחום הזה. זה דבר שלא היה קורה בלי פרסום המידע".

פלד מסביר כי פקידי ממשל חוששים מכך שחשיפה של התנהלות הרשויות תעמיד אותם מול סדרה של עתירות בבג"צ על כל נושא שטופל לא לרוחו של מישהו, ויגזלו את זמנם. אך מוסיף, "אני חושב שברגע שהגופים האלה יהיו פתוחים יותר, הציבור יהיה חשדן פחות. הציבור חשדן כל כך בגלל שמסתירים ממנו הרבה", הוא אומר. "צריכים להתחיל להתרגל לעבוד בעולם שהשתנה. אנשים מצפים להיות מעורבים, ויש להם כלים להיות מעורבים".