סנור ואלן, חבר פרלמנט נורווגי, הודיע כי הוא מציע את מועמדותו של ג'וליאן אסאנג' לזכייה בפרס נובל לשלום. בבלוג שלו הוא הסביר מדוע החליט להציע את מועמדותו של מייסד ויקיליקס.

"תמיד קל יותר לתמוך בחופש הביטוי כשהדובר שייך למחנה הפוליטי שלך", כתב ואלן, "זוהי אחת 'הבדיקות' שאנשי הדמוקרטיה הליברלית נוטים למעוד בהן. לדוגמה, לממשלות מערביות יש היסטוריה ארוכה של גילויי סובלנות כלפי משטרים דכאניים בעלי 'חשיבה ידידותית'. חברות אינטרנט מסייעות לסין בצנזור מנועי חיפוש. מדינות רבות מגיבות לזכות הברורה מאליה של ויקיליקס לפרסם חומרים בעלי עניין ציבורי במה שנראה כמו ניסיון לירות בשליח. פרסום חומרים מסווגים היא אחת מזכויות היסוד של אמצעי התקשורת במשך שנים. על ידי פרסום מסמכים שהשלטון בחר לסווג הופך הציבור מודע לניצול הכוח על ידי השלטון. האינטרנט לא משנה את פני הדברים, הוא רק הופך את המידע לנגיש יותר, קל יותר להפצה, ובאופן הזה גם דמוקרטי יותר. עם הופעת ויקיליקס רבים מבקשים לשרטט מחדש את גבולות חופש המידע. לפתע כוחות פוליטים ומוסדות שבאופן מסורתי מגנים על חופש הביטוי מזהירים מהסכנה והאיום על הביטחון בעקבות הפרסומים של ויקיליקס. בעשותם כן הם נכשלים בשמירה על ערכי הדמוקרטיה וזכויות האדם. יש למנוע מפוליטיקאים לקבוע אילו מהפשעים ייחשפו בפני הציבור ואילו ישארו הרחק מידיעתו.

"ליו שיאבאו קיבל פרס נובל בשנה שעברה על מאבקו למען זכויות אדם, דמוקרטיה וחופש ביטוי בסין. ויקיליקס תורם למאבק גלובלי למען אותם ערכים, באמצעות חשיפה של שחיתות, פשעי מלחמה ועינויים – לעתים כאלה שבוצעו על ידי בני ברית של נורווגיה. באמצעות חשיפה של השחיתות של המשפחה הנשיאותית בתוניסיה, ויקיליקס הרימו תרומה קטנה להפלת דיקטטורה ששרדה 24 שנה. יהיה זה פשע לחסום או להתנגד לזכות לפרסם מידע. הזכות הזו צריכה להיות מוגנת, בלי קשר למה שאנחנו חושבים על התוכן של חלק מהחומר שפורסם (או אפילו על כולו). אני גאה להציע את מועמדותו של ויקיליקס לפרס נובל לשלום", מסכם ואלן.