ביהמ"ש קיבל את עתירת התנועה – קופ"ח כללית תיאלץ לחשוף את הסכם הניהול של ביה"ח שניידר
"האם ההסכם מכוחו תרמה משפחת שניידר את בית החולים שניידר לילדים, כולל הוראות מכוחן ניתן למשפחה הכוח להתערב במינויים לתפקידי ניהול בבית החולים. כדי לבחון שאלה זו הוגשה העתירה שלפניי", כותבת השופטת ד"ר מיכל אגמון-גונן בפתח פסק הדין שבו היא מקבלת את עתירת התנועה לחופש המידע נגד קופת החולים הכללית. בית המשפט הורה לקופת חולים כללית לחשוף את ההסכם שעליו חתמה בשנת 87' עם משפחת שניידר, שתרמה סכום של 60 מיליון שקל להקמתו של בית החולים לילדים בפתח תקווה.
העתירה הוגשה לבית המשפט לעניינים מנהליים בתל אביב ביולי 2008 לאחר שתחקיר של רן רזניק בעיתון הארץ חשף אי סדרים בהתנהלות בית החולים. "בקשת המידע עוסקת בהסכם בין גוף שתרם עשרות מיליוני שקלים שאפשרו את פתיחת בית חולים לילדים, לבין רשות ציבורית שאחראית על בריאות רוב החולים בארץ", נכתב בעתירה שהוגשה באמצעות עו"ד אדוה מוגה, היועצת המשפטית של התנועה. "במקרה דנן קיים עניין ציבורי באופן הניהול וקבלת ההחלטות של בית חולים ציבורי, על משמעות העברת מימון מערכת הבריאות הציבורית והשליטה בבתי החולים מרשויות ציבוריות לידיים פרטיות. חשיפת פרטי ההסכם תשפוך אור על התנאים שליוו את מתן התרומה. על ידי מסירת ההסכם לעיון הציבור, תתאפשר ביקורת ציבורית על תנאיו ועל התמורה והסמכויות שהוענקו לתורמים בגין התרומה".
בפסק הדין כותבת השופטת אגמון-גונן: "לא יכול להיות, אפוא, ספק כי קיים עניין ציבורי רב באפשרות הציבור לבחון ולבקר התקשרויות של רשויות ציבוריות עם גופים פרטיים. ביקורת ציבורית זו אינה אפשרית ללא פרסום פרטי ההסכם. בהקשר זה יש לציין כי טענת המשיבות לפיה העתירה אינה מבוססת על עובדות אלא על הסקת מסקנות, אין לה מקום בהליך על פי חוק חופש המידע, והיא מצביעה על העדר הפנמה של המשיבות את מטרתו של החוק ובסיסו הרעיוני. הרי כל מטרתו של חוק חופש המידע הוא לאפשר ביקורת ופיקוח על רשויות השלטון, באמצעות הזרמה חופשית של מידע מהרשויות והתוודעות הציבור לעובדות שאין בידיו.
"ללא פרסום המידע המבוקש בעתירה זו, נמנעת מהציבור יכולת הפיקוח על התקשרויות של רשויות ציבוריות עם תורמים, וממילא נמנעת מהציבור האפשרות להבעת עמדה בנושא זה. גישה למידע, ורק היא, תאפשר לציבור להפריך או לאשש, תחושות או חששות בקשר להתנהלות הרשות. העובדות ממילא אינן מצויות בידי הציבור ומכאן הבקשה למידע וההצדקה לזכות לחופש מידע."
השופטת אגמון-גונן דחתה את טענתה של הכללית, לפיה פרסום הפרטים עלול לפגוע בתרומות עתידיות, ובזכותם לפרטיות של התורמים. לדבריה, מי שמתקשר בהסכם עם גוף ציבורי, צריך לצאת מתוך הנחה שפרטיו ייחשפו. עם זאת, קבעה השופטת כי ההסכם לא יועבר לתנועה במלואו, אלא תוך הסתרת הפרטים הנוגעים לסכומי התרומות, מועדי התשלום ואופן התשלום.
מנכ"ל התנועה לחופש המידע, רועי פלד, אמר כי "מדובר בפסק דין חשוב ביותר המבהיר שכל התקשרות בין רשות ציבורית לבין גורם פרטי חייבת בפרסום. התרומות למערכת הבריאות הן דבר מבורך, אבל הן מערבות שיקולים פרטיים שלא תמיד עולים בקנה אחד עם השיקול הציבורי. גם הסכם עם תורם פרטי, אפילו אם הוא פועל מתוך נדבנות, עשוי כולל התחייבות של הרשות הציבורית כלפיו, וזכותו של הציבור לדעת מהן ההתחייבויות האלה. העובדה שקופת חולים כללית נלחמה בנמרצות נגד הפרסום אומרת דרשני".
