התנועה לחופש המידע עתרה לבית המשפט המנהלי בירושלים בבקשה שיורה למשרד הבריאות למסור מידע הנוגע להיקף הניסויים הקליניים בבני אדם המתבצעים במדינה.

התנועה הגישה את העתירה בעקבות סירובו המתמשך של המשרד לספק מידע אודות הצעות שהוגשו לניסויים, וכן ניסויים אשר קיבלו אישור מוועדת הלסינקי, שתפקידה לפקח על ניסויים מסוג זה.

העתירה הוגשה על ידי עו"ד עידית קירזון בשם התנועה לחופש המידע. בעתירה נטען כי שקיפות ופרסום פעולותיה של ועדת הלסינקי, לרבות תהליכי קבלת ההחלטות בה, חיוניים לשם הבטחת שמירת האינטרס הציבורי בכל הנוגע לזכויות לחיים, לכבוד ולבריאות גופנית ונפשית של המטופל.

ניסויים אכזריים בחולים גריאטרים

התנועה הציגה כמה דוגמאות לפרשיות חמורות שנחשפו בשנים האחרונות, שהוכיחו כי ועדת הלסינקי כשלה במילוי תפקידה לפקח על הרופאים ולדאוג לרווחתם של החולים. אחת הפרשיות הידועות יותר היא הניסויים שנערכו בחולים גריאטריים בבית החולים קפלן ברחובות ובבית החולים הגריאטרי הרצפלד בגדרה.

בעקבות חשיפת הפרשה, הקים משרד הבריאות ועדת חקירה, שקבעה כי הניסויים נערכו בלי ליידע את החולים או את בני משפחותיהם ולקבל את הסכמתם, כי הם גרמו סבל רב לחולים ובמקרים מסוימים אף הובילו למותם, וכי הם היוו בסיס לקידומם המקצועי והאקדמי של הרופאים שביצעו אותם.

כן ציטטו העותרים מתוך דו"ח מבקר המדינה על ניסויים בבני אדם משנת 2005, אשר מצא ליקויים קשים בתפקודה של ועדת הלסינקי. "…למרות העובדה שעניין הניסויים רגיש במיוחד, ונוגע בחיי בני אדם, פיקוח המשרד (משרד הבריאות) על ביצוע הניסויים והליכי אישורם היה מצומצם ביותר, כמעט שלא היה פיקוח של הוועדות המוסדיות על ביצוע הניסויים ולא תמיד נשמרו זכויות המשתתפים כנדרש בתקנות ובנוהל", נכתב בדו"ח.

לסיכום, טענו העותרים, העניין הציבורי בפעילותה של ועדת הלסינקי לא רק שאינו שנוי במחלוקת, אלא שהוועדה מהווה את אחד המוסדות הרגישים ביותר בהם השקיפות היא חיונית והכרחית לשם פעילות תקינה במישור המשפטי, האתי והמוסרי. יתרה מכך פעילות הוועדה בניגוד לעקרונות הצהרת הלסינקי עלולה לפגוע בזכותו של המטופל לאוטונומיה, לכבוד ולבריאות, ולפיכך יש לחשוף כל מידע הנוגע לפעילותה.