הבוחר בישראל לא זכה לשמוע הבטחות רבות בתחום חופש המידע במהלך מערכת הבחירות, ובכל זאת המילה "שקיפות" מצאה דרכה אל ההסכם הקואליציוני שנחתם בין הליכוד לישראל ביתנו וש"ס. "הצדדים יפעלו לקידום רפורמה מקיפה במערכת החינוך, במסגרתה תורחב יכולת הבחירה של הורי התלמידים לגבי בתי הספר בהם ילמדו ילדיהם, תוך הבטחת שקיפות והגדלת המידע המצוי בידי ההורים לגבי ביצועי בתי הספר" כך קובע סעיף 62 בהסכם הקואליציוני העוסק במדיניות החינוך של הממשלה העתידית. שם, לצד הבטחות "להעצמת מנהל בית הספר", "לטיפוח המצויינות" ו"להעמקת החינוך לערכים יהודיים, ציוניים ואוניברסליים", מתחייבות השותפות בקואליציה העתידית להגן על זכותם של ההורים לקבל מידע על מערכת החינוך.

הזכות שנראית בסיסית במשטר דמוקרטי עומדת במרכזו של מאבק משפטי עיקש שמנהלת התנועה לחופש המידע נגד משרד החינוך. בעתירה שנדונה כבר יותר משנה בבית המשפט המנהלי בירושלים, מבקשים העותרים, בהם גם הורים וארגון הל"ה – באמצעות עורכי הדין בעז בן-צור ו רז בן-דור – להורות למשרד החינוך לפרסם את תוצאות בחינות המיצ"ב (מדדי יעילות וצמיחה בית-ספריים) שהוא עורך. מדובר בבחינות שהוכנסו לשימוש בישראל לפני כמה שנים ומתקיימות בבתי ספר יסודיים ובחטיבות הביניים ונועדו למדוד את הישגיהם ולהשוות ביניהם. תוצאות הבחינות אינן מתפרסמות בהליך מסודר, והן זמינות רק למנהלי בתי הספר.

לידיעות קודמות בנושא:

משרד החינוך: בחינות המיצ"ב בעייתיות, אך אין לאפשר להורים לקבל מידע עליהן

במשרד החינוך העסקים כרגיל: עוד ועדה התכנסה והחליטה בדיוק כמו קודמתה להמשיך להסתיר את תוצאות בחינות המיצ"ב מההורים

הוועדה התכנסה, אבל במשרד החינוך העדיפו להעלים את ההמלצות

בית המשפט הורה למסור לאמא מפתח תקוה נתונים על שיעור הזכאות לבגרות בעיר

על הנעשה בתחום בעולם