"ללא כל סמכות וללא צידוק בטחוני מסרב השב"כ לחשוף נתונים מספריים שגילויים יאפשר דיון ציבורי", נאמר בעתירה שהגישו התנועה לחופש המידע וארגון זכויות האדם "יש דין" נגד משרד ראש הממשלה והשב"כ. העותרות מבקשות מבג"ץ להורות לשב"כ לחשוף נתונים סטטיסטיים על היקף השימוש בצווים האוסרים על מפגשי עצורים עם עורכי דינם . העתירה הוגשה באמצעות עורכי הדין בעז בן צור וניר פרידמן.

על פי החוק הצבאי בשטחים מוסמכים בעלי תפקידים בשב"כ למנוע בצו מעצורים להיפגש עם עורכי דינם למשך 30 יום. באוקטובר 2007 פנה ארגון זכויות האדם "יש דין" אל משרד ראש הממשלה בבקשה לקבל נתונים אודות היקף השימוש שעושים חוקרי שב"כ בסמכותם זו. משרד ראש הממשלה השיב בשם השב"כ לפניות "יש דין" כי חוק חופש המידע אינו חל על השב"כ ועל כל המידע המוחזק בידיו.

"השב"כ טוען כי הנתונים הסטטיסטיים הללו חסויים אך ורק משום שהם מוחזקים בידיו", אומר רועי פלד, מנכ"ל התנועה לחופש המידע; "העתירה נועדה להבהיר, את שכבר נקבע בפסיקה, שאין גוף בישראל שפטור לחלוטין מביקורת ופיקוח ציבורי – גם לא השב"כ".

"העתירה לא נועדה לתקוף את סמכות השב"כ למנוע מפגש עצורים עם עורכי דינם", מסביר ליאור יבנה, מנהל המחקר של "יש דין", "חשוב שיובן כי להסתרת הנתונים בידי שב"כ אין כל תועלת ביטחונית, ומטרתה היחידה של הסתרה זו היא מניעת דיון ציבורי בדבר האיזון שעורך השב"כ בין צרכי החקירה לבין שמירת זכויות הנחקרים".

שופט בג"ץ אליקים רובינשטיין הורה למשרד ראש הממשלה ולשב"כ להגיב בתוך 45 יום.

עוד בנושא

בית המשפט נענה חלקית לעתירה למידע על טיפול בתלונות נחקרי שב"כ

שופטי בג"ץ שמעו חומר סודי במעמד צד אחד – הארגונים משכו עתירתם בתגובה