בית המשפט העליון קיבל את ערעורה של התנועה לחופש המידע נגד רשות החברות הממשלתיות, והורה לפרסם את שמם של מועמדים לדירקטורים לחברות ממשלתיות שלא התקבלו. עד כה, לפי פסיקת המחוזי, לא היתה חובה לפרסם את השם – אלא רק כמה דירקטורים הוצעו ועל-ידי מי. החלטת העליון תחול רק ביחס למועמדים שהציגו את מועמדותם למשרת דירקטור בחברה ממשלתית לאחר פרסום פסק הדין.

התנועה לחופש המידע פנתה בעבר לוועדת רביבי הבוחנת את המינויים בשירות הציבורי בדרישה לקבל מידע אודות מועמדים שהוגשו לוועדה על-ידי שרי הממשלה ונדחו. בדרך כלל מדובר באנשים שכישוריהם לתפקיד מוטלים בספק, אך השר החליט בכל זאת להגיש את מועמדותם – או כדי לנער מעליו לחצים פוליטיים, או בתקווה שהוועדה תאשר את המינוי למרות חוסר התאמתו של המועמד לתפקיד.

עתירה שהגישה התנועה לבית המשפט המנהלי, באמצעות עו"ד אילן יונש, התקבלה באופן חלקי. נקבע שיש למסור את המידע אודות מועמדים שנדחו עם שם השר שהגיש את מועמדותם, אך ללא שם המועמד. הערעור שהגשנו לעליון התקבל כאמור היום.

בפסק דין המתפרס על פני 40 עמודים, מרחיבה השופטת ארבל על חשיבות המידע במסגרת המאבק בנגע המינויים הפוליטיים. "העניין הציבורי שבפרסום שמם של מועמדים למשרת דירקטור בחברות ממשלתיות, שנפסלו על-ידי הוועדה, גובר על משקלה של הפגיעה בפרטיות הכרוכה בפרסום שכזה", נכתב בפסק הדין.

"שקיפותו של המינהל הציבורי, ונגישותו של הציבור למידע שעמד בבסיס החלטת הרשות הן תנאי שאין בלתו לקיומה של ביקורת ציבורית מהותית על פעילותם של נבחרי הציבור ועובדיו…פרסום שמותיהם של כלל המועמדים למשרד דירקטור בחברות ציבוריות, אלה שמונו לצד אלה שנפסלו , יגביר את יעילותה של הביקורת הציבורית על החלטות השלטון בהקשר של מינויים בחברות הממשלתיות ויאפשר את מימושה המלא".

עוד נקבע כי לגבי כל מועמד תצויין גם המשרה אליה היה מועמד, העילה שבעטיה נפסלה מועמדותו, החברה הממשלתית הרלוונטית והמשרד הממשלתי הממונה על ענייניה של אותה חברה ממשלתית.

לידיעה ב"גלובס"