באחרונה פורסם כי הח"כים שלי יחימוביץ', חיים כץ ודב חנין יוזמים הצעת חוק שמטרתה פרסום ציבורי של ניירות עמדה ומסמכים המועברים על ידי לוביסטים לח"כים. על פי הפרסום, מטרת הצעת החוק היא הגברת השקיפות בעבודת הלוביסטים וההליך הדמוקרטי, הפחתת החשדנות שמגלה הציבור כלפי נבחריו וצמצום יכולתם של גורמים שונים להשפיע על החלטות הכנסת.

אני לוביסט ומייצג, בין היתר, בהתנדבות, את התנועה לחופש המידע. רשימת לקוחות המשרד שבו אני מועסק גלויה לכל הן באתר הכנסת והן באתר המשרד. לוביסט הוא בעל מקצוע, המתמחה בהיכרות עם מוסדות ומערכות השלטון השונות במדינה – השפה הארגונית שלהם, נהלים ודרכי פעולה ייחודיים להם, כמו גם היכרות עם הארגונים הסבוכים והידע לאילו גורמים לפנות על פי צורך – בדיוק כשם שעורך דין הוא בעל המקצוע המכיר את השפה הייחודית בעולם המשפטי ומייצג בעל אינטרס מסוים בהליכים אלה.

המידע והניירות המועברים לח"כים באים להציג את תמונת המציאות של המחבר. ברור מכך שתפישה זו מייצגת עמדה אחת משלל עמדות אפשריות, ומידע זה הוא מידע גלוי ופומבי, אשר זכותו של הח"כ המקבל לפרסמו.

כבר כיום, ביכולתם של הח"כים לפרסם מסמכים אלה באתרי האינטרנט שלהם, ברשתות החברתיות ובכל אמצעי שברשותם. דווקא ניירות עמדה, מסמכי מדיניות, דו"חות של ועדות המופקים על ידי הממשלה ולעתים גם מסמכים הנכתבים על ידי גורמים בכנסת עצמה הם, במקרים רבים, הניירות החסויים, שאותם נמנעים מלפרסם ושאינם גלויים לציבור. מסמכים אלה, שהם רכושו של הציבור, שנכתבו במימונו המלא, אינם מפורסמים.

עיקרון השקיפות הוא נדבך מרכזי בפעילות הדמוקרטית. כבר פניתי למנהלי המשרד שבו אני עובד והצעתי להם לפרסם, ביוזמתנו, באתר המשרד, את המסמכים וניירות העמדה המדוברים שברשותנו (כמובן שבאישור הלקוח, לפחות כל עוד לא קיימת חובה חוקית לעשות כן).

מטרות החוק, בהן שקיפות והגברת האמון בנבחרי הציבור, הן ראויות. ואולם מדוע להסתפק בפרסום פומבי של ניירות עמדה? מדוע שהח"כים לא יפרסמו את לו"ז הפגישות שלהם ואת תלוש המשכורת? מדוע שלא יפורסמו באופן מסודר הצבעות נבחרי הציבור במליאת הכנסת, בוועדותיה ובוועדות השרים השונות? מדוע הצהרות ההון שהח"כים מגישים עם תחילת כהונתם נותרות סגורות בכספת בלא שאיש יבחן ויבדוק אותן? מדוע שסיעות ומפלגות לא יחויבו לפרסם באופן גלוי ונגיש את ענייניהן הכספיים?

ברצוני לברך את הח"כים על הצעת חוק חשובה זו ולהפציר בהם, ראשית, להחיל את הצעת החוק על כלל ניירות העמדה והמסמכים המועברים אליהם מארגונים חברתיים, כלכליים, ועדי עובדים, מכוני מחקר, עורכי דין, כלכלנים ונציגים שונים, ולא רק את אלה המועברים באמצעות לוביסטים. שנית, עליהם להמשיך ולפעול למען השקיפות השלטונית באשר היא, ולא רק בנוגע ללוביסטים.

הכותב הוא לוביסט בחברת אימפקט (ל.א.ב)

המאמר פורסם גם בדה מרקר