הנהלת בית הנבחרים הבריטי העלתה לאינטרנט את רשימת ההוצאות של חבריו בארבע השנים האחרונות, אולם צינזרה חלק ניכר מהמידע הבעייתי. אלא שפרטים שטושטשו בפרסום הרשמי, הודלפו במלואם ל"דיילי טלרגף", וכך יצאה לדרכה השערוריה החדשה בפרשת ההוצאות הפקטיביות שדרשו לעצמם חברי הפרלמנט הבריטי.

מהפרסום המקוון הושמטו לדוגמה, כל בקשות ההחזרים שנדחו וכל הכתובות שבגינן נדרשו החזרים אלה, מה שמסתיר את היקף השימוש של פוליטיקאים בשיטת ה"קפיצה", המאפשרת להם להגדיר מחדש את כתובת מגוריהם המשנית ובכך להגדיל את הכנסותיהם.

בעקבות הפרסום נאלץ ראש ממשלת בריטניה, גורדון בראון, להדיח את קיטי אשר מתפקידה כתת-שר לענייני הכנסות המדינה, אחרי שנודע ש"קפצה" בין בתים למשך חודש כדי לחמוק מתשלום מסים בסך אלפי ליש"ט.

עיתון ה"גארדיאן" העלה לאתרו עשרות אלפי חשבוניות והזמין את הקוראים לסייע לו לפשפש בהם.

פרסום החשבוניות של חברי הפרלמנט אושר בעקבות קרב משפטי שנמשך כשנה, ואחרי שבועות של חשיפה חלקית של החומר בעיתון "דיילי טלגרף". הוא כולל מסמכים כתובים וקבלות הקשורות בהחזרי הוצאות של חברי הפרלמנט הבריטי בין השנים 2004-2008, אך בהשמטה של פרטים אישיים רבים. הנתונים כוללים דרישות החזר הנכללות ב"תקציב העלויות הנוספות" בסך 24 אלף ליש"ט לשנה (כ-155 אלף שקל), הידוע גם בשם "תקציב למעון נוסף", שבמסגרתו מוחזרת לחברי הפרלמנט עלות אחזקתו של מעון נוסף בעת עבודתם בווסטמינסטר, 22 אלף ליש"ט (כ-142 אלף שקל) "החזר הוצאות מזדמנות" לניהול המשרד, כ-10,000 ליש"ט (כ-65 אלף שקל) תקציב תקשורת, וכן פרטי הוצאותיהם על ציוד משרדי ובולים.

דרישות החזר ההוצאות והקבלות שנלוו אליהן מותירות סימני שאלה בתחומים רבים, שבהם לא תמיד ברור אילו נתונים הושמטו. בחומר שפורסם לא מצוינות כתובותיהם של חברי הפרלמנט, כך שלולא פירסם ה"טלגרף" גרסאות בלתי מצונזרות של הדרישות להחזרי הוצאות, אי אפשר היה לגלות מי מהם ביצע "קפיצה" כדי להגדיל אותן. מהפרסום המקוון הושמטו גם פרטי האנשים והחברות שקיבלו את התשלומים, וכן ההתכתבויות בין חברי הפרלמנט למדור הכספים שלו.

הקורבן האחרון של פרשת ההחזרים, תת השרה קיטי אשר, שינתה בשנת 2007 את כתובתה הרשמית למשך חודש, מהבית שבבעלותה בדרום לונדון למחוז הבחירה שלה בברנלי. כך חמקה מתשלום המס המוטל על בית מגורים שני כשמכרה את ביתה בברנלי תמורת 62 אלף ליש"ט. ה"טלגרף" הודיע לאשר שבכוונתו לפרסם מכתב שבו כתב לה רואה החשבון שלה כיצד תוכל לחמוק מתשלום מס אם תשנה את כתובתה הרשמית.

בעקבות זאת יצרה אשר קשר עם בראון, שאמר לה שקבלת ייעוץ מס שכזה מונע ממנה להמשיך ולכהן כאחראית על הכנסות המדינה. עם זאת, משרד ראש הממשלה הכיר בכך שאשר פעלה כחוק ובהתאם להנחיות.

אשר, בת 38, אמרה בתגובה שלא עשתה שום דבר בלתי חוקי, אך החליטה לפרוש כדי לא לגרום מבוכה לראש הממשלה בראון. "תמיד פעלתי בהתאם לתקנות ולהנחיות של רשות המסים. מעולם גם לא ניצלתי לרעה בשום דרך את מערכת החזרי ההוצאות של בית הנבחרים", אמרה.

התר ברוק, פעילה למען חופש המידע שנאבקה במשך חמש שנים לחשיפת חשבונות ההוצאות של חברי הפרלמנט, אמרה שהגורם האמיתי להשמטת הפרטים מהמסמכים שפורסמו היה הרצון למנוע מבוכה מחברי הפרלמנט.