החלטת ממשלת ישראל מה-1 באפריל 2012: "ממשלת ישראל מכבדת את חופש המידע ומחויבת לקידום השקיפות והדיווחיות במרחב הציבורי. מתוך כך, תפעל הממשלה לקדם שקיפות ודיווחיות ותנגיש לציבור מידע בעל חשיבות ציבורית, תוך התחשבות בזכויות הפרט ובאינטרסים אחרים. ממשלת ישראל מצהירה כי המידע המוחזק בידי הממשלה הנו משאב ציבורי…ממשלת ישראל תפעל לגיבוש מדיניות בנוגע לשיתוף ציבור בתהליכי תכנון וביצוע מרכזיים בעבודת הממשלה, במטרה לתרום לתהליכי קבלת ההחלטות, לשפר את ביצוע מדיניות הממשלה ולחזק את אמון הציבור במערכות הממשל".

האם בעקבות הצהרת הממשלה בישיבתה השבועית על מחויבות לעקרונות ממשל פתוח החל עידן חדש ביחסים בין הממשלה ואזרחים? האם מעתה לא נצטרך עוד להיאבק על חשיפת נתונים סודיים או פרוטוקולים עלומים? האם נזכה לעיין בשטף נתונים ממאגרי המידע הממשלתיים?

הנה הזדמנות לבחון את ההצהרות האלו במציאות: הבו לנו את הפרוטוקולים של ועדת השרים לענייני חקיקה. זה מאבק שאנו מנהלים כבר שלוש שנים. עד כה ללא הצלחה.

הוועדה המורכבת מ-21 שרים וסגני שרים, ומתכנסת בימי ראשון מדי שבוע. הוועדה מחליטה על עמדת הממשלה בנוגע להצעות חוק פרטיות שמגישים חברי הכנסת. לוועדה כוח רב והחלטותיה חורצות את גורלן של עשרות רבות של הצעות חוק. הוועדה לא מפרסמת פרוטוקולים, ועבודתה מתנהלת בחשיכה. לציבור אין דרך לדעת מה היו עמדות השרים שהוצגו בוועדה, וכיצד הם הצביעו. אין גם דרך לדעת כמה שרים נוכחים בדיוני הוועדה ומי נעדר ממנה. גם הצעות חוק שנועדו להפוך את עבודת הוועדה לשקופה יותר, נדונו בה ובאופן לא מפתיע נדחו על ידה.

הממשלה הבטיחה ממשל פתוח. האם היא גם תקיים – כתבה בהארץ

הודעה לעיתונות של התנועה לחופש המידע, המשמר החברתי והסדנא לידע ציבורי