דיור ציבורי, בריאות, רווחה, חינוך, מיסוי ומבנה שוק העבודה – מי שירצה להתעמק בדיונים שקיימה ועדת טרכטנברג בנושאים אלה יגלה שעליו להמתין לפחות 15 שנה. לפעמים המציאות מצליחה להפתיע גם אותנו. הניסיון העשיר שצברנו בשיגיונותיהן הביורוקרטיים של הרשויות, לא הכיון אותנו לתשובת משרד ראש הממשלה כשביקשנו לעיין בפרוטוקולים של דיוני ועדת טרכטנברג. אותה ועדה שמינה ראש הממשלה בעיצומה של המחאה החברתית אשתקד והגישה את המלצותיה בספטמבר 2011.

ועדת טרכטנברג – שיחצ"נה ללא הרף את שקיפותה לציבור – קיימה בסך הכל 8 ישיבות פתוחות לציבור בהם הופיעו בפניה נציגיו. לאחר הישיבות הפתוחות נסגרו הדלתות וחברי הוועדה החלו לגבש את ההמלצות.

בעולם שקוף יותר, ובהתאם לאג'נדה שחרתה על דגלה הוועדה – אפשר היה לצפות שעם סיום עבודתה יועלו הפרוטוקולים לרשת ויועמדו לעיון הציבור. כך נוכל להבין איך גובשו ההמלצות, אילו קולות נשמעו בדיונים ואילו עמדות נשקלו. אלא שהזמן חלף והפרוטוקולים לא נחשפו. לפיכך פנינו למשרד ראש הממשלה בבקשה לקבל אותם. התשובה שקיבלנו היתה שלפני מספר חודשים החליטו במשרד ראש הממשלה להפקיד את הפרוטוקולים בארכיון המדינה ולכן חל עליהם חוק הארכיונים שקובע חיסיון לתקופה של 15 שנה. גם לאחר תקופה זו מי שירצה לעיין בהם עשוי להיתקל בסירוב במידה והממונה על הארכיון יחליט כי יש בחומר מידע אודות צנעת הפרט או פגיעה אפשרית בבטחון המדינה.

"משרד ראש הממשלה יצר הפרדה מלאכותית בין ישיבות שבהן השתתף נציג ציבור לבין אלה שלא. סיבת ההפרדה אינה ברורה לנו", מסבירה אלונה וינוגרד, מנכ"לית התנועה, "אם כבר, המידע שחשוב שהיה מגיע לידיעת הציבור אלו הישיבות שבהן לא ישב נציג ציבור כדי לאפשר עין ציבורית מפקחת וביקורתית. מה עוד, שהמשרד לא הצביע על סייג ספציפי בחוק שמונע ממנו למסור באופן מלא את המידע המבוקש ורק טען שהמידע בחלקו הועבר לארכיון. זו תשובה תמוהה ומעלה את השאלה הבאה: מדוע הזדרז המשרד להעביר את הפרוטוקולים לארכיון והאם יש בכך כדי להעיד על סיום הטיפול המשרד בנושאים שקשורים לוועדה".

לידיעה בכלכליסט