באוגוסט 2011 הגישה התנועה לחופש המידע, באמצעות עו"ד אוריה ירקוני, בקשת חופש מידע לקבלת דו"חות הבקרה והאיכות בתחבורה הציבורית. הם נקראים דו"חות ריב"ה על שם החברה שעורכת אותם עבור משרד התחבורה. העתירה הוגשה לאחר שבעקבות התכתבות ארוכה עם משרד התחבורה הורשנו לעיין בדו"חות תחת עינו הפקוחה של פקיד המשרד, אך נאסר עלינו לצלם אותם. משרד התחבורה טען גם שכדי לצלם ולהפיץ את הדו"חות הוא נדרש לקבל את תגובת החברות המבוקרות, אך זו מעולם לא ניתנה, אף שלפי חוק חופש המידע צד ג' צריך להגיב לפנייה בתוך 21 יומים.

והנה אתמול, בלי כל הודעה מוקדמת העלה משרד התחבורה את הדו"חות לאתר. סיבה למסיבה? לא בדיוק. "המידע שמתפרסם הוא מידע חלקי שמפורסם מאוחר מדי", מסבירה עו"ד אלונה וינוגרד, מנכ"לית התנועה לחופש המידע. "משרד התחבורה ניסה בכל דרך אפשרית להתיש, למרוח ולטרטר את התנועה ואת פורום ארגוני התחבורה שעמדו ברקע בקשת המידע. גם כעת המידע, כפי שהוא מופיע באתר המשרד, אינו מלא. מדוע אנחנו לא יכולים לראות את הנתונים בחתך השוואתי בין חברות התחבורה השונות ואת שמות החברות. מדוע העלו רק את הדו"ח של 2011? ולא פחות חשוב – מדוע לקח למשרד מעל לשנה וחצי כדי להעמיד לרשות הציבור את המידע? התנועה לחופש המידע תפעל למיצוי מלא של כל ההליכים המשפטיים העומדים לראשותה עד שהמידע יובא במלואו לעיני הציבור. בעידן שלאחר החלטת בית המשפט בעניין פרסום ציוני המיצ"ב על פי חתך בית ספרי, על הרשות להסביר לציבור מדוע אינה מפרסמת את המידע תוך פירוט שמות חברות התחבורה".

דניאל שמיל מדה מרקר מנתח את הדו"ח

משרד התחבורה נכנע – ידיעה ב-NEWS1

דו"ח ריבה באתר משרד התחבורה