לפני כמה שבועות, ניתן בבית הדין הארצי לעבודה פסק דין בעניינה של המערערת, אישה שהגיעה לישראל בדרך בלתי חוקית לשם עיסוק בזנות ונסחרה בארץ על ידי עבריינים. בית הדין קבע כי היא תפוצה על ידי מעסיקתה בגין שכר עבודה, הלנת שכר, פיצויי פיטורין, פדיון חופשה שנתית, דמי הבראה ופיצוי מוגבר בגין עוגמת נפש, בסך 100 אלף שקלים.

לאחר פרסום פסק הדין, הגישה המערערת בקשה לתיקון פסק הדין, בו ביקשה כי בית המשפט יורה לכל אמצעי התקשורת להימנע מפרסום פסק הדין עם שמות מזהים, עקב הנזק שנגרם לה כתוצאה מפרסום השמות.

השופטת נילי ארד קבעה כי המקרה הנדון מצדיק סטיה מעקרון פומביות הדיון לרבות פרסום שמות הצדדים. בנוסף נקבע כי אמנם מלכתחילה התבררו התביעה והערעור בדלתיים פתוחות, ולא הוגשה בקשה לאיסור פרסום שמה של המערערת, אך לו ביקשה זאת במהלך הדיון, היה בית הדין נעתר לבקשתה לאור המדיניות המשפטית לפיה קורבנות סחר זכאיות להגנה מירבית.

בין הדין דחה את הבקשה לאסור על פרסום שמה של מעסיקתה, אשר סחרה בה וכפתה עליה עיסוק בזנות. זאת, כיוון שככלל משהורשע הנאשם קיים אינטרס ציבורי בפרסום פרטי המקרה, וודאי שכך כאשר המדובר במי שהורשעה בעבירות חמורות של סחר בנשים.

להחלטת בית הדין הארצי לעבודה

לפסק הדין