דילוג לתוכן העמוד

חדשות

למה המשטרה לא אוספת נתונים על רצח נשים בידי מאבטחים / מאמר מאת עו"ד אלונה וינוגרד

נדירות הן הפעמים בהן, חופש המידע יכול להשפיע באופן ישיר על הצלת חיי אדם. לרוב, נועד החוק לנושאים כגון חשיפת שחיתויות, חיזוק הקשר בין השלטון לאזרח וכד'. נושאים חשובים לכשעצמם, אך כשמגיע מקרה בו ברור הקשר בין איסוף וחשיפת מידע לבין מאבק בתופעת אלימות – מתבררת עוצמתה של השקיפות ביתר שאת.

מזה זמן מה פועלת בנחישות ובהתמדה קואליציה ייחודית של ארגוני נשים, ששמה לה למטרה להיאבק בתופעה של רצח נשים וילדים בידי כלי נשק של אזרחים העובדים במקצועות השמירה. הקואליציה, שעונה לשם "האקדח על שולחן המטבח", משתמשת בכלים משפטיים, תקשורתיים וחברתיים בכדי להעביר את המסר הפשוט והמובן מאליו, לפיו יש לפעול בכל האמצעים בכדי ששומר חמוש לא יקח את נשקו הביתה. הרצח המשולש שהתרחש לאחרונה בחיפה ממחיש את העניין.

אז, מה בעצם לזה ולחופש המידע? ההסבר הוא פשוט. קואליציית "האקדח על שולחן המטבח" פנתה לאחרונה לתנועה לחופש המידע, שתסייע לה להשיג מידע החיוני להמשך המאבק בתופעת רצח נשים על ידי מאבטחים. בשנה האחרונה עסקה התנועה בהוצאת מידע מהרשויות השונות, שיסייע לקידום מאבקים חברתיים העוסקים באופן ממוקד בזכויות נשים, ולפיכך שיתוף הפעולה בין היוזמות נראה מתבקש.

התזה בקצרה אומרת את הדבר הבא: אם מאבטחים לא יחזרו עם נשקם בסוף יום העבודה, תרד משמעותית הסכנה לחייהן של X נשים, שעצם הזמינות של כלי נשק בידי בני זוגן, מעלה במאות אחוזים את החשש הממשי לחייהן. בטענה הזו מספר נעלמים חשובים. את חלקם אפשר לגלות. כמו בכל מאבק חברתי, גם כאן נדרשת הגדרת הבעיה, הצעת פתרון ישים וגוף שייקח על עצמו את קידום הנושא. אבל בכדי לעשות את הצעד הראשון ושוב ושוב לאורך כל שביל המאבק, נדרש מידע. הרבה מידע. שיענה על מגוון שאלות: האם מדובר בתופעה או באירועים נדירים? האם המדינה מודעת לבעיה? האם היא מקצה משאבים לטיפול בה? האם זהו תפקידה? מה הם הפתרונות הקיימים היום בשטח למיגור המקרים? כמה זה יעלה? כמה זה יחסוך? ועוד ועוד.

הרבה מהמידע נאסף על ידי הקואליציה כבר בתחילת דרכה, והישגים חשובים נרשמו בעקבות המאבק העיקש של חברות הקואליציה, אבל, כאמור, נשים עדין נרצחות על ידי בני זוגן באמצעות כלי "האבטחה" שלהם. הנה דוגמא אחת צורמת במיוחד בהקשר זה הנוגעת לקבלת נתונים סטטיסטיים מידי המשטרה. כאשר השאלה הראשונית היא פשוטה – כמה מקרי תקיפה ורצח בוצעו על ידי כלי נשק של חברות אבטחה? התשובה: המשטרה אינה אוספת את המידע בפילוח המבוקש… המדינה לא אוספת, אז אין מידע לבקש. אין מידע לבקש, לא ניתן לדעת מול מה בעצם אנחנו מבקשים להתמודד.

ישנם נושאים רבים לגביהם כן ניתן לבקש מידע רלוונטי. מידע הקשור בחלוקת משאבים, קבלת הסכמים בין המדינה לחברות אבטחה, פרוטוקולים של ישיבות רלוונטיות ועוד. בכל אלה תנסה התנועה לחופש המידע לסייע לקואליציה ואיסוף המידע יסייע בוודאי ליצירת פתרונות, שיובילו לצמצום הבעיה. אין בכך ספק. אך, במקרים בהם הרשות בוחרת באופן מודע לא לאסוף את המידע, רק דרישה ציבורית והפעלת לחץ על הרשות תשנה את התנהגותה. נקווה, במיוחד לאור הימים האחרונים, שהמשטרה תמצא את הדרך לאסוף את המידע המבוקש ולהביאו לידיעת הציבור. כשזה יקרה, אנחנו נהייה פה בשביל לבקש אותו.