ישיבת הנהלה שנתית – התנועה לחופש המידע 2013
ישיבת הנהלה 1.7.13
נוכחים: רביב דרוקר, אלונה וינוגרד, עופר דורון, רז בן דור, עמית סגל, יער אמיר, קרין נהון, מיקי איתן, אוריה ירקוני, בועז בן צור, נועה בן הגיא, גיא דיין, אירית נחמני, רן אהרון, ענת גורן, רחלי אדרי.
נושאים לדיון
תקציב 2013.
מה יהיה הלאה?
אלונה וינוגרד:
כיום התנועה נתמכת על ידי שתי קרנות גדולות סבא, והקרן החדשה.
הקרן החדשה תומכת בנו מהקמתנו, והשנה זו התרומה הגדולה ביותר שקיבלנו.
קרן סבא היא קרן חדשה שהתחילה לתרום לנו, אך התרומה שלה מותנת בפרויקטים. הפרויקט הראשון היה קשור בנשים וכעת התמיכה שלהם מותנת בתמיכה שלנו בארגונים, הם מעוניינים שנלמד ארגונים לעשות שימוש בחוק חופש המידע. מקור הכנסה נוסף הוא הוצאות משפט שהתנועה מקבלת כאשר אנחנו זוכים בעתירות, אך לעיתים אנחנו גם נדרשים לשלם, כאשר אנו מפסידים. בנוסף יש תרומות פרטיות. בימים אלה אנו מחכים לתשובה בנוגע לסעיף 46.
הקצב של עכשיו במידה ואנחנו ממשיכים ככה הוא בלתי אפשרי וזה הזמן לעצור ולחשוב כיצד מתקדמים, וזאת לאור השנה המאוד עמוסה שהיתה, וכן לאור העובדה שהחוק הפך לחלק בלתי נפרד מהשיח הציבורי.
כיום הגענו למצב, בשונה מבעבר, שאין צורך להסביר מהו חופש מידע או מה החשיבות של שקיפות. עכשיו הזמן לחשוב מחדש ולהתאים את הלך הרוח של התנועה למצב הקיים. מבחינת התזמון, זה הזמן לדעתי, לחשוב כיצד ממשיכים.
אנחנו צריכים להעז קצת יותר, לפרוץ גבולות ולחשוב מחדש על מטרות התנועה.
היום ישנם 3 ארגונים העוסקים במידע, אנחנו הסדנא לידע ציבורי ושבי"ל. לכל ארגון יש את הנישה שלו, וכל אחד יודע את תפקידו אם זה הסדנא לידע ציבורי, ועם זה שביל שאחראי על מוניטרוינג של השקיפות הבינ"ל, וכל ארגון מכבד את שטחו של האחר ואין זליגה בין התחומים, יש שיתופי פעולה אך המטרות של כל ארגון הן ברורות.
לשיטתי מה שחסר היום זו הנהלה יותר פעילה, אנו חייבים הנהלה יותר פעילה, צריך בהנהלה יותר נשים ויותר ייצוג למגזרים נוספים.
עמית סגל:
אני אדבר בעיקר מזווית של עורך ומבחינתי יש שני דברים שצריך לשים אליהם לב:
- בולטות תקשורתית- צריך שכתבים ידעו להשתמש בכלי הזה שיכול להקל עליהם, ולכן בעייני זה קריטי כי רבים לא מכירים את הכלי. וחשוב שכל העיתונאים, בכל המגזרים יכירו ויעשו שימוש בכלי.
- החוק או השימוש של גופים מסוימים בחוק נתפסים כשמאלניים, אני לא חושב שחופש המידע הוא שמאלני אבל הוא נתפס כשמאלני, יש עיתונאים במגזרים נוספים וחשוב להגיע גם להם, ולצאת מהנישה הזו ולבקש בקשות גם אחרות לעיתונאים אחרים.
רביב דרוקר:
ניסנו את זה בעבר אך אני חושב שזה משהו ששווה לנסות גם היום והוא ליזום סיורים במערכות חדשות ועיתונים, על מנת שהם יכירו את הכלי הזה וידעו לעשות בו שימוש מושכל.
מיקי איתן:
צריך לשאול, אם יהיה יותר כסף לאן הוא ילך?
צריך להגדיר את התקציב, ואת המטרות מחדש, לבדוק מה רוצים.
אני חושב שהממונים זה משהו שצריך לשים עליו דגש, כל אותם ממונים לחופש המידע, במשרדים הממשלתיים, הם קבוצה לא מבוטלת של 60-70 איש, ואני חושב שהתנועה צריכה להיות אחראית על עיצוב כללי האתיקה ביחד עם היחידה הממשלתית, לאותם ממונים. לא יכול להיות שממונה על חופש המידע ימנע את הוצאת המידע בממשלה.
אני חושב שצריך לחזר אחריהם ולעבוד איתם ביחד, עלינו לחזק את הקשר איתם, ולהבין שתפקידם לא פשוט ועלינו לסייע להם ככל שניתן.
דבר נוסף לעניין התקציב, ישנם גופים סביבתיים שלהם משאבים לא מבוטלים, גופים הדוגלים בהגנת סביבה, ותכנון סביבתי וצריך לחשוב איך אנחנו נקשרים בהם ומסייעים להם. בענייני מבחינה פרקטית יש לבדוק ולהגדיר מה אנחנו רוצים לעשות, איזה שינוי אנחנו רוצים ליצור, ואחרי שנגדיר לעצמנו את זה, אתם תגידו מה צריך וכמה ורק לאחר מכן נחשוב איך משיגים את זה ונמצא את המשאבים לממן את זה.
אלונה וינוגרד:
העמותה, היא עמותה משפטית, אנו מגישים בקשות מידע לפי החוק, במידה ואין התייחסות או שמתקבל סירוב שאינו מוצדק, אנחנו מגישים עתירה. התנועה היא תנועה משפטית.
רביב דרוקר:
המטרה היא לשנות נורמות, וזה ניתן להשיג באמצעות עתירות, ככה לפחות אני מאמין וכן באמצעות לובי חזק, לובי חזק הוא משהו שעלותו הכלכלית היא גבוהה, ואנחנו צריך לחשוב מה ההיתכנות של הדבר הזה.
החוכמה היא לדעת איזה מידע מוחזק, ולנו יש את זה, לרוב. אני צריך מישהו שיהיה כמו תחקירן, מישהו שיודע להפעיל את העיתונאים, מישהו שיכול לבדוק איזה עבודת מטה נעשתה, מה חסר, מה ישנו, מה מסתירים, דבר כזה אם נצליח לבנות, יכול לסייע לנו ולעשות אותנו הרבה יותר חדים וברורים.
כשאני חושב מה מביא לשינוי נורמות , מה עושה שינוי רוחבי, אלו הבקשות שנלך איתן עד הסוף, מעבר לזה הכותרות פחות מעניינות אותי. ואני לשיטתי מאמין ששינוי מציאות ושינוי של נורמות אפשרי רק באמצעות החלטות של בית משפט. מכל מיני סיבות גם תקציביות אנו לא עותרים בכל הבקשות אנחנו עותרים במקרים שהם חשובים ומשנים ועקרוניים, רוב העתירות אנחנו לא עותרים, והשאיפה שלנו היא להגיש יותר עתירות. וזה דורש משאבים ועורכי דין.
דבר נוסף שהוא חשוב גם כן, זה מיצוי המידע- ופה נכנסת לתמונה הסדנא לידע ציבורי, אתה יכול לקבל פרוטוקולים אינסופיים, ושיתופי פעולה עם הסדנא, יכולים למצות את המידע הזה, לעבד אותו טוב יותר ולהוציא מאותו מידע שהוא לעיתים בלתי אפשרי את המירב. הדגש של הסדנא לידע ציבורי זה הטכנולוגיה, והתנועה היא המהות. הסדנא יודעת למצות מידע, אך הם צריכים אותנו שנביא להם את המידע, אנחנו יודעים להשיג את המידע והם יודעים למצות אותו.
בועז בן צור:
אני מסכים עם השיטה שלך שאומרת שרק החלטות משנות מציאות ורק החלטות בית משפט משנות מציאות ופחות חינוך….
אלונה וינוגרד:
אנחנו כרגע רוקדים על יותר מידי דברים, וצריך להחליט מה אנחנו עושים, אנחנו היום עושים פחות עתירות ממה שאנחנו רוצים לעשות.
פנו אלי מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, (תהילה), והם בעצם מנסים ליצור ארגון שיספק מידע שלאחר מכן התקשורת תפרסם, וזאת מתוך התפיסה שמעמד התקשורת מאוד בעייתי היום.
רן אהרון:
אני חושב שכלכלית הפרסום שהתנועה עושה למכללות הוא אדיר, בשום דרך אחרת המכללות לא יקבלו כזה פרסום ואני חושב שהגיע הזמן ועל התנועה לפנות למכללות ולהסביר להן את המצב שלאותו פרסום יש עלות, הרי התקציבים שהמכללות משקיעות בפרסום ותודעה אלו משאבים אדירים, אז שחלק מאותם משאבים שיפנו לתנועה, כחלק מהתקציב השיווקי שלהן, הן צריכות להבין ששיווקית זה כדי להן, זו הפרסומות הטובה ביותר עבורן.
אימפקט- יער אמיר, ואורית:
אני חושבת שצריך לפעול ולתמוך בכך שלממונים תהיה יותר סמכות ועצמאות, לא יודעת אם נציבות זו השאיפה, אבל הם צריכים להיות כפופים לריבקי דבש, ובעיקר שיהיו סנקציות ויהיה כוח משמעתי כיוון שכרגע חסרי כוח והרתעה.
יער אמיר: לעניין החוק, כל מה שקשור בתיקונים קטנים, אני חושב שההיתכנות היא גבוהה, וצריך לעשות שימוש בקואליציה, אך רפורמה גדולה בחוק זו כבר שאיפה רחוקה.
עמית סגל:
בעייני אחד הדברים שצריך לחתור לכיוונם הוא קיצור הזמנים. אולי להוסיף לעיתונאים איזה שהוא סעיף שיקצר עבורם את הטיפול בבקשות כי היום הזמנים מתקצרים והזמנים של החוק, הם ארוכים ולא רלוונטיים למציאות התקשרותית של היום.
עופר דורון:
אני לא מבין בעיתונות, אבל משהו פה לא הגיוני, אם עיתון לא מוכן לשים כסף עבור עתירה שנעשת עבורו, על מנת להשיג לו מידע, ולא מדובר בסכום גדול סכום של 2000 שקל לעתירה, זה לא הגיוני, ומשהו לא עובד, ואם התקשורת התרגלה למצב האבסורדי הזה ואנו כלכלית כבר לא עומדים בנטל אני חושב שעלינו לשים לזה סוף.
אוריה ירקוני:
אני חושב שצריך ללכת גם לכיוונים של טכנולוגיה, כל מה שקשור בטכנולוגיה, הוא מהיר ויעיל וההשפעה שלו כשהוא טוב היא חזקה. אני חושב שאולי צריך ליצור ממשק באתר, שיעשה מעקב אחר הבקשות שלנו, מה הבקשות שהגשנו, מתי הגשנו מתי צריך להתקבל, האם התקבל או לא התקבל ואז אולי עורכי דין אחרים יפנו וירצו לעתור בשבילנו.
אולי צריך לחשוב יחד עם מי שמבין בהי-טק, גוף כמו הסדנא על ממשק שיקל על הפונים בהגשת בקשות, שזה יהיה הרבה יותר קל וידידותי, שאותו ממשק יגיד להם לאן עליהם לפנות ולמי אליהם לפנות, כמה עליהם לשלם ומה הסיכוי שלהם לקבל מה ותוך כמה זמן, אני חושב שחייבים להשתמש יותר בטכנולוגיה.
סוף אסיפת חברים.
החלטת הנהלה שהתקבלה באותו מועד:
– אושרה העלאת משכורת לאלונה, גיא ונועה בכ 10%.
