לידיעה של אמיתי זיו בדה מרקר

התנועה לחופש המידע פנתה בשבוע שעבר למכון התקנים בבקשה לקבל מידע בסיסי אודות פעילותו. מעט מאוד ידוע על מונופול התקינה הישראלי, שמעסיק כ–1,000 עובדים ושתקציבו כ–400 מיליון שקל.

לא ידוע, למשל, אם המכון רווחי או הפסדי, ולא ברורה מידת היעילות שלו. בדו”חות מבקר המדינה ל–2011 ובמסקנות ועדת טרכטנברג הוזכר המכון כגוף בעייתי מבחינת תקינות הניהול שלו וכגוף שאחראי במידה מסוימת ליוקר המחיה הגבוה בישראל.

בפניית התנועה לחופש המידע כותבת הרכזת הארגונית של התנועה, רחל אדרי: “בהתאם להוראות חוק חופש המידע, אבקש לקבל את המידע כמפורט להלן: הדו”חות הכספיים והמילוליים המבוקרים של מכון התקנים לשנים 2010–2013; מצבת העובדים המועסקים במכון התקנים ב–2010–2013 ורכיב שכר העובדים מכלל הוצאות מכון התקנים; רשימה שמית של בעלי התפקידים הבכירים במכון התקנים – מנכ”ל, סמנכ”לים, יועץ משפטי, מבקר פנים ודוברות; שווי נכסי מכון התקנים בספרים החשבונאיים; ומחירון המוצרים העיקריים”.

“על פי חוק חופש המידע עליכם להשיב לבקשה זו בהקדם האפשרי, ולא יאוחר מ–30 יום מעת קבלת בקשה זו”.