לידיעה של זוהר שחר לוי ותומר גנון בכלכליסט

התנועה לחופש המידע פנתה לצה"ל בדרישה לקבל מידע על 100 הפנסיות התקציביות הגבוהות ביותר בצבא בשנים 2011–2013. "מדובר במידע חשוב מבחינה ציבורית, שכן הציבור, באמצעות כספי המסים, הוא הגורם המממן הוצאות אלה", נכתב בבקשה.

מנכ"לית התנועה עו"ד אלונה וינוגרד ציינה כי הפנייה נעשתה כדי לדעת מה הנתונים האמיתיים המסתתרים מאחורי השמועות והכותרות הגדולות בתקשורת סביב הפנסיה של אנשי צה"ל. לדבריה, אם בקשת המידע של התנועה לא תיענה, היא צפויה להגיש עתירה לבית המשפט המחוזי לחשיפת הנתונים. "ראוי שהגופים הרלבנטיים ידווחו לציבור מה נעשה בכספו", אמרה וינוגרד, "כך יוכל הציבור להיווכח בעצמו אם מדובר בשערורייה שאין לעבור עליה לסדר היום או שאין ממש בסערה".

ביום חמישי שעבר הקבינט הביטחוני בראשות ראש הממשלה בנימין נתניהו החליט לאחר יממה של דיונים, להוסיף 2.75 מיליארד שקל לתקציב משרד הביטחון. ההחלטה תקפה לתקציב המשרד לשנת 2014, כך שבמקום שיעמוד על 51 מיליארד שקל, הוא יעמוד על 53.75 מיליארד שקל. עם זאת, הצבא יקבל את התוספת כבר השנה. משרד הביטחון דרש תוספת של 4.5 מיליארד שקל לתקציבו, ואילו משרד האוצר טען מנגד כי אין להוסיף כסף לתקציב הביטחון, לאחר שהממשלה והכנסת אישרו אותו בחודש יולי האחרון.

הכסף למערכת הביטחון יגיע ממה שלשכת ראש הממשלה מכנה "עודפים תקציביים". בפועל מדובר על תקציבים של משרדים ממשלתיים אחרים, שהמשרדים טרם הצליחו לנצלו. המשמעות, מבחינת הציבור הרחב, היא הכרעה ערכית של הקבינט הביטחוני וראש הממשלה – יותר כסף לביטחון, פחות כסף לשירותים ממשלתיים אחרים.