בית החולים הדסה שבירושלים הוא לא בית חולים ממשלתי, אלא פרטי. המונח המדויק הוא "בית חולים ללא מטרות רווח". כך גם בתי החולים לניאדו, מעייני הישועה ושערי צדק שבירושלים. בתי החולים האלה פועלים בפיקוח הרגולטור (ותורמיהם) בלבד.

באחרונה עלה לכותרות בית החולים הדסה, ולא עקב סיפור רפואי הרואי כזה או אחר. לצערנו, הדסה נמצא על סף קריסה כלכלית, שכנראה הגיעה בעקבות משכורות עתק, בונוסים ושאר הטבות כלכליות שחולקו לנושאי תפקידים כאלה ואחרים. לכאורה.

מדינת ישראל לא יכולה להרשות לעצמה שבית חולים בסדר גודל של הדסה יקרוס. זה ברור. ולכן, כיום נרקמת לה תוכנית הבראה בין המדינה לבית החולים. בדומה מאוד לתוכניות ההבראה שעליהן חתם הממשל האמריקאי עם מספר תאגידי ענק בארה"ב לאחר המשבר ב–2008. במסגרת התוכנית, יוזרמו, ככל הנראה, סכומים אדירים שיצילו את בית החולים הקורס. של מי הכסף? שלנו, של הציבור. לכן זה רק הגיוני שנציב דרישה אחת או שתיים לפני שמחליטים מה לעשות עם הכסף שלנו.

בלי להתייחס לסיבות והגורמים לקריסתו הכלכלית של בית החולים, חייבים לשאול "כיצד נוודא שמקרה כזה לא ישוב?". האם שולבו מנגנוני פיקוח ובקרה להסכם ההבראה? אם כן, זוהי דרישתנו. דרישה אחת צנועה בלבד – שהיא בעצם מנגנון פיקוח ובקרה יעיל, זול ופשוט: החלת חובות שקיפות ודיווח על בית החולים.

 הדרישה היא לכך שהמדינה תכניס להסכם ההבראה התניות שקיפות ודיווח כתנאי סף לקבלת כספי המדינה. על פי דרישה זו, אם ברצונו של בית החולים לקבל סיוע כלכלי בדמות כספי משלמי המסים, שיתחייב לקבל על עצמו את חובות השקיפות והדיווח ויתחייב להעמיד מידע אודות התנהלותו לטובת הציבור. ממש כשם שחולה העומד להיכנס לחדר הניתוח מתבקש לוותר על פרטיותו כדי לאפשר לו לקבל טיפול רפואי, כך יתבקש הדסה לוותר על פרטיותו וחסינותו בפני חוק חופש המידע ויתחייב לפתוח שעריו (וספריו) בפני הציבור, שתרם מכספו להבראת בית החולים.

 תנאי סף שכאלו אינם מנגנון חדש בעולם, ומן הראוי כי יופעלו גם במחוזותינו. תנאי סף הדורשים החלת חובות שקיפות ודיווח נפוצים בעולם ומאפשרים לציבור ולנאמניו לעקוב מקרוב ובזמן אמת אחר התנהלותם של גופים פרטיים שהוכיחו בעבר יכולת צבירת גירעונות מרשימה, וכעת מבקשים את סיועה של המדינה בכיסוי הגירעונות. על ידי החלת חובות אלה, יוכל הציבור לוודא שכספו מושקע בתבונה וכי קריסות כלכליות עתידיות לא יישנו. אי החלת חובות אלה, עלול להביא למצבים שבהם גופים שקיבלו סיוע מהמדינה ימשיכו בהתנהלותם הרשלנית וייקלעו בעתיד למצבים דומים.

 באחרונה פנתה התנועה לחופש המידע לשרי האוצר והבריאות בבקשה לכלול בהסכם ההבראה עם הדסה תנאי סף שבו יידרש בית החולים להחיל על עצמו חובות שקיפות ודיווח (כפי שמוחלות על בתי חולים ממשלתיים על פי החוק) כתנאי לקבלת סיוע כספי מהמדינה. צעד זה נעשה מתוך הבנה ואמונה כי הסכם ההבראה הכולל בתוכו תנאי שכזה יהווה הסכם בריא יותר, שקוף יותר ונכון יותר.

הכותב הוא היועץ המשפטי 
של התנועה לחופש המידע

המאמר פורסם בדה מרקר