דילוג לתוכן העמוד

חדשות

בעקבות פניית התנועה: קיבלנו את תקציב החטיבה להתיישבות

עדכון מהמאבק להחלת חוק חופש המידע על החטיבה להתיישבות:

בקשת מידע שהגישה התנועה הביאה לפרסום של תקציב החטיבה להתיישבות. עם זאת, המאבק להחלת חוק חופש המידע על החטיבה , עדיין בעיצומו. אחרי ששרת המשפטים ציפי לבני החליטה לשנות את מעמדה של החטיבה לצורך הכפפתה לחוק חופש המידע נדרש אישורה של ועדת החוקה של הכנסת, אלא שפה נתקלה השרה והשקיפות באויב נחוש – יו"ר הוועדה, ח"כ דוד רותם – שהצליח למנוע, בינתיים, את אישור הצו עליו חתמה לבני.

בפעם הראשונה שהתכנסה הוועדה לדון בעניין, נמשך הדיון שש דקות ובנוכחותם של שני חברי כנסת שנכחו נדחה אישור הצו. כעבור שבוע כונסה הוועדה שוב. על נציגת התנועה נאסר להיות נוכחת בדיון, שבו שוב לא התקבלה החלטה. דווקא היו"ר רותם הפגין בדיון שקיפות כשסיפר שייצג בעבר את החטיבה להתיישבות, והוסיף שבכוונתו לקבור את הצעת החוק. רותם אף הודה שהסתרת נתוני תקציב החטיבה להתיישבות נועדה "למנוע מכם לקבל מידע ולהשתמש בו להגשת עתירות לבג"ץ כדי למנוע בנייה ביהודה ושומרון".

בזמן שאנחנו ממתינים שח"כ רותם יכנס את הוועדה ויאשר את הצו, התחלנו לפעול בערוץ מקביל לחשיפת תקציב החטיבה להתיישבות. החטיבה להתיישבות. היא אמנם לא כפופה לחוק חופש המידע, אבל  משרדי הממשלה שמממנים אותה – כן. ולכן הרכזת הארגונית החרוצה שלנו, עו"ד רחלי אדרי, פנתה אליהם. וכך הישגנו עוד קצת מידע על פעילות החטיבה.

 

למה החטיבה להתיישבות צריכה להיות שקופה? מנכ"לית התנועה, עו"ד אלונה וינוגרד מסבירה:

החטיבה להתיישבות היא חטיבה בתוך ההסתדרות הציונית. כך מוגדרת החטיבה באתר הרשמי של ההסתדרות הציונית: "החטיבה להתיישבות פועלת במסגרת ההסתדרות הציונית העולמית ועוסקת מטעם ממשלת ישראל בהקמת יישובים כפריים, בטיפול ביישובים וביסוסם ובמימון מלא מתקציב מדינת ישראל בכל הארץ".

את זה הם אומרים, לא אנחנו. במלים אחרות וברורות יותר, את החטיבה להתיישבות מממן הציבור מכספי המסים שהוא משלם למדינה. למרות זאת, חוק חופש המידע לא חל על החטיבה להתיישבות. כלומר, הציבור לא יכול לדעת בכמה הוא מממן את החטיבה, אין בידיו את כלי הפיקוח והבקרה (שחל על כל שאר רשויות המדינה) לוודא שהחטיבה להתיישבות מתנהלת ביעילות, בתקינות ובאופן ראוי. זה נשמע כל כך פשוט ומובן מאליו, שבאמת לא ברור באיזו זכות ומאיזו סיבה נבחרי הציבור לא פועלים בתקיפות להחלת חוק חופש המידע על החטיבה.

החלת חוק חופש המידע על החטיבה להתיישבות היא כה פשוטה עד שאינה דורשת אפילו שינוי חקיקה. מאחר שהחטיבה להתיישבות היא גוף מבוקר, כל שנדרש הוא ששרת המשפטים תחיל עליו את החוק בצו (צו כזה כבר קיים), ונדרש גם אישורה של ועדת חוק חוקה ומשפט (בשלב הזה אנחנו נמצאים).

החלטת ממשלה בעניין החטיבה להתיישבות, שקבעה, בין השאר, שהחטיבה להתיישבות מונחית על ידי משרד ראש הממשלה, מציינת במפורש ש"העקרונות והכללים של חוק חופש המידע" חלים על החטיבה. כלומר, אפילו ברשות יש הבנה והכרה בכך, שגוף שממומן כולו מכספי משלם המסים וכפוף כולו למשרד ממשלתי, צריך לפעול בשקיפות ולאור הקבוע בחוק חופש המידע. החטיבה להתיישבות עוסקת מטעם ממשלת ישראל בהקמת יישובים, בטיפול ביישובים וביסוסם. כאשר ייעודה העיקרי הוא חיזוק הפריפריה של ישראל באמצעות הקמת יישובים וביסוסם בכל תחומי החיים – כלכלה, חברה וכו'. תפקיד חשוב. אפשר להתמקד בתפקיד הציבורי המובהק של החטיבה להתיישבות ולטעון שגם מכוח אפיון זה יש להחיל עליה את חוק חופש המידע באופן מלא וברור.

כלומר, גם בחינה מהותית תוביל בהכרח לאותה מסקנה – חובות השקיפות חייבות לחול על גוף שמקים ומתחזק יישובים בישראל. אך אין בכך צורך. התשובה לא היתה משתנה גם אם החטיבה היתה פועלת בתחום הקרקסנות או המסעדנות בחסות המדינה.