השאלה המשפטית שעמדה להכרעה בפני בית המשפט היתה האם רשות ציבורית מחוייבת לגלות, או לפעול על מנת להביא לגילוי את פרטי ההתקשרות בין גורם שנותן לה שירות לבין קבלן משנה של אותו גורם.

משרד הביטחון התקשר עם האגודה למען החייל וש.י.ר.ן, חברה בת שלה בנוגע להפעלת מזנונים לחיילים. ש.י.ר.ן מצדה התקשרה עם משקר, קבלנית משנה על מנת שתציב מכונות אוטומטיות למכירת מוצרי מזון ושתייה.

העותר, שיש לו חברה מתחרה למכונות אוטומטיות, רצה לקבל את הסכם ההתקשרות הזה. הוא קיבל מידע חלקי ממשרד הביטחון ולכן החליט לעתור לבית המשפט לעניינים מנהליים בתל אביב. הוא טען שזהו מידע ציבורי שעל משרד הביטחון למסור.

משרד הביטחון מצדו טען כי הבקשה הוגשה זמן רב אחרי חתימת ההסכם, וגם שהמידע אינו מצוי בידיו, אלא בידי האגודה למען החייל האחראית על הפעלת המזנונים, ושחוק חופש המידע אינו חל עליה. עוד טען משרד הביטחון כי במקרה זה "אינטרס החיסוי עדיף על אינטרס הגילוי", וכי חשיפת ההסכם תחשוף את סודותיה המסחריים של חברת משקר.

ומה פסק השופט עודד מודריק? ובכן זה מסובך. תקראו את פסק הדין