דו"ח החרמות המלא

לכתבה של שאול אמסטרדמסקי בכלכליסט

כמעט שנתיים חלפו מאז סיפר שר האוצר לשעבר יאיר לפיד על קיומו של דו"ח מיוחד שהוכן במשרדו ואומד את ההשפעות הכלכליות של התגברות תנועת החרם האירופיות על הכלכלה הישראלית. כמעט שנתיים שבהן עשה משרד האוצר כל שביכולתו כדי למנוע את פרסום הדו"ח הזה, בטענה שהוא יפגע בכלכלת ישראל.

אחרי שמשרד האוצר סירב להיענות לבקשת מידע שהגשנו, נאלצנו לעתור לבית המשפט המחוזי בירושלים, באמצעות עו"ד אוריה ירקוני. בדיון שהראשון בעתירה תהה השופט יגאל מרזל מה יש למדינה להסתיר וביקש לראות את הדו"ח. אז התברר שמדובר בסך הכל בשישה עמודים. השופט קרא את הדו"ח, התרשם שאין בו כל פגיעה במדינה, והורה למסור אותו לתנועה בתוך 45 יום. ליתר ביטחון הוא אפילו התיר למדינה להשחיר נתון או שניים שנראים לה רגישים במיוחד. חלפו 45 יום, ואז, ביום האחרון, המדינה ביקשה הארכה של עוד 30 יום, לטענתה כי בדיוק התמנתה ממשלה חדשה,ויש שרים חדשים שצריכים ללמוד את העניין. השופט נתן הארכה נוספת של 30 יום. ואז שוב – ממש ביום האחרון של הארכה, ביקשה המדינה עוד הארכה של 30 יום. הפעם בגלל ״התפתחויות דרמטיות של הימים האחרונים ממש״. מהן ההתפתחויות הדרמטיות? גם את זה סירבה המדינה לגלות.

בשלב הזה גם סבלנותו של השופט מרזל התקרבה לקצה, אך הוא אישר למדינה הארכה של שבועיים נוספים. כשגם הם חלפו – הגיעה ההודעה הדרמטית של המדינה: היא הסירה לחלוטין את ההתנגדות שלה לפרסם הדו"ח.

עכשיו כשאפשר לעיין בו, נשאר רק לנחש מה גרם למדינה להתנגד כל כך לפרסום הדו"ח. התשובה, לדעתנו, אינה במה שכתוב בדו"ח אלא בהתנהלות התמוהה והמעציבה של משרד האוצר, שלא הפנים את זכותו של הציבור להיחשף למידע שנוגע לחייו פה.