כמה קל לבזבז כסף שאינו שלך. כמה קל להסתיר ולהתחמק ממסירת דין וחשבון לציבור. הרי הקופה הציבורית אילמת, ולשלטון תמיד יהיה כסף להילחם נגד האזרחים בבתי המשפט. גם זה במימון שלנו כמובן.
התנועה לחופש המידע צריכה אותך כדי להמשיך להיאבק בבתי המשפט על זכותך לדעת, על זכותך להבין מה עושים עם הכסף שלך, על הזכות שלך להחליט על מה מותר לשלם בכסף שלך ועל מה אסור.
כדי לשנות את הנורמות של נבחרינו צריך להתחיל במי שעומד בראש, ככה חשבנו לעצמנו כשביקשנו לפני כמה שנים מראש הממשלה, מהנשיא ומיו"ר הכנסת לחשוף את הוצאותיהם. עניין מקובל במדינות מתקדמות.
הנשיא ויו"ר הכנסת נענו לבקשה. ראש הממשלה סירב, והעדיף להילחם נגדנו בבתי המשפט. הסאגה הזאת נמשכת כבר שנים, ושואבת את משאבי התנועה. לאחרונה נרשם עוד פרק לא מפואר כשראש הממשלה חזר בו מהבטחה מפורשת שנתן בבית המשפט לפרסם את החשבוניות שלו. שוב מצאנו את עצמנו, תנועה קטנה, של ארבעה עובדים החולקים ביניהם 2.8 משרות, ועורכי דין שמייצגים אותנו בהתנדבות מול ראש הממשלה, פרקליטו עו"ד שמרון, הפרקליטות ולאחרונה גם היועץ המשפטי.
בהתחלה הם טענו שחשיפת הוצאות מעונות ראש הממשלה תפגע בביטחון המדינה. כשהשופט לא התרשם, הם טענו לפגיעה בפרטיות. ואנחנו אומרים – אם ראש הממשלה רוצה פרטיות, שישלם על הוצאותיו ממשכורתו. אם הוא מבקש החזר מהקופה הציבורית, הוא לא יכול להסתיר את ההוצאות שלו מהציבור. זה העיקרון ועליו חשוב שנילחם בבית המשפט העליון. שם נקבעות הנורמות, ושם אנחנו בדרך כלל מנצחים.
עתירות עולות כסף (גם כשעורכי הדין מתנדבים) – עזרו לנו לממן אותן. זה יחסוך לכולנו מיליונים רבים, ובעיקר זו הדרך לשמור על הדמוקרטיה השברירית שלנו.
