דילוג לתוכן העמוד

חדשות

יצוג הולם? בעליון מעדיפים מתמחים יהודים שלמדו באוניברסיטת תל אביב או בעברית

מאילו מוסדות לימוד מגיעים המתמחים בבית המשפט העליון, מהו הסיכוי של בוגרי מכללות להתקבל לשם? נתונים רשמיים לגבי המועמדים שהתקבלו להתמחות בבית המשפט העליון ב–2015–2016 מראים כי רובם המכריע בוגרי אוניברסיטאות. מתוך 49 מתמחים של שופטי העליון, שניים בלבד לומדים במכללות (אחד מהמכללה למינהל ואחד מהמרכז הבינתחומי).

מקרב בוגרי האוניברסיטאות שהתקבלו להתמחות בעליון, יש עדיפות ברורה ומובהקת לאוניברסיטה העברית (20 מתמחים) ולאוניברסיטת תל אביב (18), בעוד אלה מחיפה (5) ומבר־אילן (4) מדשדשות מאחור. אצל שלושת הרשמים בבית המשפט מתמחים בוגרים של העברית, מכללת אונו והמרכז האקדמי כרמל.

בבתי המשפט המחוזיים יש ייצוג מגוון של מוסדות הלימוד, עם ייצוג בולט למכללות. מתוך 31 מתמחים ב–2015–2016, 26 למדו במכללות וחמישה בוגרי באוניברסיטאות. היחס בין גברים לנשים סביר: בבתי המשפט המחוזיים מתמחות 18 נשים, לעומת 13 גברים; בבית המשפט העליון מתמחות 25 נשים, לעומת 27 מתמחים גברים. נתון מעניין נוסף הוא שכמחצית המתמחים בעליון הם בעלי תואר ראשון במשפטים והמחצית השנייה שילבה את הלימודים עם תואר נוסף — כלכלה, חשבונאות, מינהל עסקים, ספרות עברית, מדעי המדינה, יחסים בינלאומיים, פילוסופיה, ואפילו נוירוביולוגיה, כימיה ומדעי המחשב. שלושה מתמחים השלימו תארים ראשון ושני במשפטים.

הנתונים נמסרו על ידי הנהלת בתי המשפט, בעקבות בקשה שהגיש איתי קפלוטו, סטודנט בקליניקה של התנועה במרכז הבינתחומי. הנתונים כוללים חלוקה של המתמחים בבית המשפט העליון ובתי המשפט המחוזיים, לפי מין, לאום, מוסד לימודים, מקום מגורים והתואר האקדמי.

עו"ד נירית בלייר, מנכ"לית התנועה לחופש המידע, אמרה: "הנהלת בתי המשפט העבירה לידינו מידע בעל משמעות וחשיבות רבה למתעתדים ללמוד משפטים, שתוהים מה תהא השפעת מקום לימודיהם על המשך הקריירה שלהם. זהו מידע ציבורי בעל השפעה על תכנון עתידם של אלפים כל שנה, שראוי שיהיה זמין ומפורסם באופן יזום. על אף עבודת האיסוף הלא פשוטה של המידע, הראתה הממונה על חופש המידע מסירות רבה בעבודתה ודבקות ראויה להערכה בהוראות החוק".

תשובת משרד המשפטים

המידע שקיבלנו על המתמחים

לכתבה של יסמין גואטה בדה מרקר