משרד המשפטים מגייס מדי שנה מספר רב של מתמחים למחלקות השונות. התמחות בפרקליטות נחשבת יוקרתית ונחשקת בקרב סטודנטים למשפטים, ולכן יש עניין ציבורי בחשיפת הליך קבלתם של מתמחים. שקיפותו של התהליך, או לפחות של תוצאותיו, תאפשר לבחון את המידע לעומקו ולגלות האם חלק מהמתמחים נבחרו לתפקידם עקב שיקולים זרים.

בקשת מידע בעניין המתמחים נשלחה למשרד המשפטים בדצמבר 2007, על ידי סטודנטים בקליניקה לחופש המידע, שמפעילה התנועה לחופש המידע בקריה האקדמית אונו. הסטודנטים בסדנה, אותה מנחה עו"ד רז בן דור, ביקשו לדעת מה היה מספר הנרשמים להתמחויות במשרד המשפטים על מחלקותיו השונות, מה היו הקריטריונים של כל מחלקה לזימון מועמדים לראיון מוקדם (ציונים, מוסד לימודי וכו), וכן השיקולים לקבלתם; מה היה מספר המועמדים שזומנו לראיון בכל מחלקה וכמה התקבלו בסופו של דבר להתמחות. הבקשה למידע כללה גם את שמות המועמדים שהתקבלו בכל מחלקה, תוך ציון האם יש להם קרובי משפחה המועסקים, או שהועסקו בעבר במשרד המשפטים, או במערכת בתי המשפט ומה טיב הקרבה.

רק בחודש פברואר 2008 נמסר לתנועה מידע חלקי בהקשר זה. בעקבות פנייה נוספת של התנועה נשלחה כעבור ארבעה חודשים רשימת השמות של המתמחים במשרד המשפטים.

הרשימה שהועברה מהווה רק חלק מהמידע המבוקש. בהתחשב בכך שמדובר במידע שמצוי כולו בידי משרד המשפטים, איננו רואים הצדקה לעיכוב הניכר במסירתו. ניתן היה לצפות דווקא ממשרד האמון על יישום חוק חופש המידע, לשמש דוגמה לאופן בו הוא מיישם את החוק. לצערנו, המצב הוא לעתים הפוך, והמקרה שלפנינו הוא דוגמה מצוינת לכך.

נציין שמידע דומה התבקש גם מהכנסת, והתשובה התקבלה בתוך פרק הזמן הקבוע בחוק.

רשימת המתמחים בכנסת