איך מכינים את תקציב המדינה? באוצר מעדיפים שלא תדעו
רוצים לדעת איך מתקבלות ההחלטות על תקציב המדינה? באוצר לא רוצים שתדעו. התנועה לחופש המידע מכינה עתירה לבית המשפט הגבוה לצדק כדי שיורה למשרד האוצר לרשום פרוטוקולים בדיונים הפנימיים שנערכים בין פקידי המשרד לקראת הכנת תקציב המדינה לשנת 2011 – ולפרסם אותם.
הפנייה באה לאחר שנים שבהן האוצר מסרב לרשום פרוטוקולים מסודרים של הדיונים הללו, ובהעדר פרוטוקולים – גם אינו מוכן, או אינו יכול – לפרסם את תוכן הדיונים. תקציב מדינת ישראל – החולש על כ-300 מיליארד שקל, שהם למעלה מ-40% מהפעילות במשק, כולל את רוב פעילות צה"ל ומערכות החינוך והבריות. התקציב מאושר בממשלה ובכנסת בסדרת דיונים מרתוניים הקרויה "דיוני התקציב" וזוכה לסיקור תקשורתי רחב.
אישור התקציב הוא תנאי להמשך כהונת הממשלה, ולכן ההצבעה על התקציב אף נחשבת להצבעת אמון בה. ואולם, את הצעת התקציב מכינים פקידי משרד האוצר, וברוב המקרים, התקציב שאושר בסופו של דבר דומה מאוד ל"הצעה" המקורית.
הצעת התקציב כוללת גם את טיוטת חוק ההסדרים, שבו עשרות חוקים הנוגעים לחיי היום-יום של כל אזרחי המדינה ומאושרים בהליך חפוז. כל הניירת החשובה הזאת נכתבת בדיונים פנימיים בין הפקידים לבין עצמם. מתברר שבאוצר מסרבים לחשוף את תוכן הדיונים הפנימיים ואפילו לתעד את הנאמר בהם.
לפני כשנתיים – במהלך הדיונים הפנימיים על תקציב שנת 2008 – פנתה התנועה לחופש המידע לאוצר, וביקשה לפרסם את הפרוטוקולים הנוגעים לדיונים הפנימיים על הצעת התקציב. אלא שבאוצר השיבו לתנועה כי לא ניתן לפרסם את הפרוטוקולים, כיוון שאלו אינם קיימים.
בתנועה ביקשו מהאוצר לתעד את הדיונים על הצעת תקציב 2009. אולם, לטענת התנועה, באוצר לא הגיבו לבקשה ושוב לא תיעדו את הדיונים. במכתב ששלחה הממונה על חופש המידע ופניות הציבור באוצר, אנט קליימן, למנכ"ל התנועה לחופש המידע, רועי פלד, נכתב בתשובה לבקשתו כי "לא נכתב כל פרוטוקול בנושא המבוקש".
"התשובות הלקוניות והסתמיות שקיבלנו מהאוצר מראות לנו כמה הנושא הזה מעניין אותם", אומר פלד. "כל מי שמכיר את ההתנהלות הכלכלית של ישראל יודע שרוב ההחלטות מתקבלות בתוך האוצר. עם כל הכבוד לממשלה ולכנסת, ההשפעה שלהם על התקציב היא בשוליים. וכל קבלת ההחלטות על הכסף הזה – מאות מיליארדי שקלים – מתקבלת בחדרי-חדרים בלי שהציבור יודע כיצד היא מתנהלת. זה כסף של הציבור, לא? המדינה היא לא חברה פרטית של האוצר. אני מבין שהפקידים מחזיקים את המידע קרוב לחזה, כי הם חושבים שהם עושים את העבודה הכי טוב שאפשר והם לא רוצים שנפריע להם. אני מאמין להם שהכוונה שלהם טובה. אבל בניגוד למה שהם חושבים, הם לא יודעים הכל. אולי לאנשים יהיו רעיונות יותר טובים שישפרו את התהליך? אולי החשיפה תאפשר לאנשים להתלונן על בעיות בתקציב ודברים שחסרים בו, וזה ייתן לפקידים עצמם רעיונות טובים שישפרו את עבודתם? ובכל מקרה, אולי אנשים פשוט חושבים, בצדק, שזאת זכותם לדעת מה נעשה בכסף שלהם?".
ממשרד האוצר נמסר בתגובה כי "אין כל חובה – ואף אין כל אפשרות מעשית – לתעד בפרוטוקול את כל הדיונים הפנימיים במשרדי הממשלה לקראת גיבוש הצעות החלטה המוגשות לממשלה. למעשה יש חריג ספציפי בחוק חופש המידע הקובע כי אין חובה – לפרסם תוכנם של דיונים פנימיים במשרדי הממשלה לקראת גיבוש הצעות החלטה המוגשות לממשלה (ראו סעיף 9(ב)(4) לחוק חופש המידע) וזאת על מנת לאפשר דיון פתוח. דברים אלו נכונים ביחס לכל הצעת החלטה המוגשת לממשלה, ובכלל זה ההצעות הנוגעות לתקציב המדינה".
פורסם תחת: חדשות
חדשות אחרונות
- 14 בפברואר 2025המשטרה הסתירה – התנועה חשפה: עלייה של 94% במספר הנרצחים בישראל; 74% מהם ערבים
- 14 בפברואר 2025"בריאותי תקינה" – ראש הממשלה נתניהו פרסם דוח בריאות ל-2024. בערך
- 12 בפברואר 2025בקשת מידע: מה ידעו בלשכת רה"מ על העיסוק הנוסף של היועצים בשיפור תדמית קטאר?
- 5 בפברואר 2025התנועה לממשלה: יש לחשוף את פרטי ההסכם עם חמאס
- 30 בינואר 2025בית המשפט ברח מבשורה: לא הכריע בשאלה האם קוד תוכנה הוא מידע שיש לחשוף לציבור