מנכ"ל האוצר לשעבר, אוהד מראני: לאוצר יש יותר מדי כוח; זמנו של חוק ההסדרים עבר – ראוי לבטלו
"חוק ההסדרים? אין לי בעיה לוותר עליו. הוא נולד בתקופה של מצוקה כלכלית, בשנת 84', ואני חושב שהיום אנחנו מספיק בשלים כדי לוותר עליו", אמר אוהד מראני, שכיהן כראש אגף התקציבים וכמנכ"ל האוצר. הדברים המפתיעים נאמרו בכנס שערכה התנועה לחופש המידע על הגברת השקיפות בתהליך גיבוש תקציב המדינה. מראני הוסיף כי "למשרד האוצר יש יותר מדי כוח", אבל שלא באשמתו. "תהליך הכנת התקציב בישראל הוא מורכב, מסובך וחורק, בגלל השיטה הפוליטית. לכולם נורא נוח שיש מערכת חזקה מדי – האוצר – שאפשר לתת לה להחליט על הכל ואחר כך להאשים אותה. הרבה פעמים הצענו לשרים – תכינו אתם סדר עדיפויות ואנחנו נעשה ממנו תקציב והם לא הצליחו כי שר הביטחון בעד ביטחון ושר החינוך בעד חינוך, וכשהם מחליפים תפקיד הם מחליפים עמדה, ולא ראיתי מישהו שמתעלה מעל זה ומציע סדר עדיפויות, וכך גם בכנסת, ובסוף הם מגלגלים את האחריות על אגף התקציבים והוא צריך לקבוע את סדר העדיפויות".
מראני הוסיף כי היה "עדיף שלכל משרד יהיה חופש החלטה על החלוקה הפנימית של הכסף בתוכו, אך בפועל שני המשרדים שמנהלים את תקציבהם בעצמם – הביטחון והפנים – עושים את זה באופן בעייתי".
למרבה ההפתעה, הסכים מראני גם אם חלק מהביקורת החריפה שהתנועה לחופש המידע מותחת על האוצר על שאינו חושף כיצד הוא מנהל את דיוני התקציב. "אני לא חושב שהיה כדאי שבכל דיון של שלושה פקידים יצטרכו להושיב קלדנית שתתמלל אותו, אבל אפשר היה להציב שם מצלמת וידיאו", אמר. "זה נכון שלא תמיד נוח לעשות דיון ענייני ואמיתי כשהציבור בתמונה וזה עלול לרדד את רמת הדיון, להוליד עתירות פופוליסטיות ומיותרות לבג"ץ שהיו סתם מסרבלות את הדיונים. אני גם לא חושב שהשופטים בבתי המשפט למשל, היו מסכימים שישימו מצלמת וידיאו בדיונים ביניהם לפני הכרעת הדין ושעורכים היו מוכנים לפרסם ישיבות מערכת של עיתונים, אבל, בשורה התחתונה, כן, צריך יותר שקיפות, הציבור צריך לדעת מה נעשה בכסף שלו, הוא לא מקבל על כך מספיק מידע".
מראני הסכים גם עם הביקורת שמותחים הארגונים החברתיים על צורת החשיבה של אגף התקציבים. "אני חושב שזו בעיה כשבאגף התקציבים כולם כלכלנים, בארצות הברית למשל יושבים באגף התקציבים גם סוציולוגים, מדענים ואנשים מדיסציפלינות שונות ומשונות. רק חצי מהעובדים בו הם כלכלנים. אגב, זה לא עושה אותם פופולאריים יותר, גם בארצות הברית כולם שונאים את אגף התקציבים, כי מה לעשות, כשיש כמות מוגבלת של כסף תמיד כולם שונאים את מי שמחלק אותו וחושבים שצריך לתת יותר לנושאים שיקרים לליבם ופחות לנושאים שיקרים לליבו של מישהו אחר".
