רביב דרוקר: אגף התקציבים מתנהל כמו סיירת – המוטו שלהם הוא שאיש מבחוץ לא צריך לדעת מה קורה בפנים
"אגף התקציבים מתנהל כמו סיירת, כשהמוטו המוביל הוא שאף אחד מחוץ לסיירת לא צריך לדעת מה קורה בפנים", כך אמר יו"ר התנועה לחופש המידע, העיתונאי רביב דרוקר, בכנס שערכה התנועה בנושא שיתוף הציבור בגיבוש תקציב המדינה. "שר האוצר הוא האיום הגדול ביותר על אגף התקציבים. ככל שהשר מאולף יותר, כך נחשבת כהונתו של ראש אגף התקציבים למוצלחת יותר", הוסיף דרוקר.
"כשהתנועה לחופש המידע פנתה לאוצר וביקשה את הפרוטוקולים של הדיונים לקראת הכנת התקציב. התשובה שקיבלנו מהמשרד הסתכמה בשורה אחת: 'לא נכתבו כל פרוטוקולים בנושא'. אני קובע בצער כי במאבק שלנו סביב שקיפות תקציב המדינה התנועה נכשלה כישלון חרוץ. עד עכשיו לא השגנו למעשה כלום. ניסינו בהתחלה להיפגש עם פקידים באוצר וגילינו שרבים מהם לא יודעים איך מתקבלות ההחלטות על התקציב. הם לא יודעים איזה סוג של תיעוד יש בכל אחד מהשלבים של גיבוש ההחלטות, או שהם לא רצו להגיד. הם לא אמרו לנו מה מתועד מכל העבודה של אגף התקציבים. יש דיון באגף התקציבים שבו דנים באינספור נושאים ואף אחד לא מתעד אותו, ואז זה מגיע לשר וגם הוא מאשר את התקציב בלי תיעוד. ככה זה בסיירת שנקראת 'אגף התקציבים'. אף אחד מחוץ לסיירת לא צריך לדעת מה קורה בפנים. העולם החיצון לא צריך לדעת איך הדברים נעשים בפנים.
"חשבנו שאחרי שנבדוק אצל הפקידים באגף התקציבים שמעורבים בתהליך הכנת התקציב ונאתר אצלם את המסמכים – נדע מה לבקש. לדוגמה, אנחנו רוצים לדעת איפה עבודת המטה של כל הרפורמות שעוברות בחוק ההסדרים. יש ניירות עבודה שהוכנו בדרך, חוות דעת, אבל מתברר שכל זה לא נמצא, לא קיים, או שאי אפשר להגיע אליו. חוק ההסדרים זה הדבר הכי לא דמוקרטי לכאורה.
בעקבות כישלון המאבק לשקיפות בתקציב עד כה, הודיעה התנועה לחופש המידע כי בתקציב המדינה הבא אנו דורשים מהאוצר לנהל פרוטוקולים, כי בתום הדיונים על התקציב בכוונתנו לבקש אותם. אם גם הפעם לא יימסרו פרוטוקולים תעתור התנועה לבג"ץ.
מנכ"ל התנועה לחופש המידע: "בישראל עדיין רווחת הגישה שחשיפת מידע אינה רצויה"
"חוק חופש המידע קובע כי המידע לכל אזרח ישראלי הזכות לקבל מידע. איזה מידע? כל מידע שיש לפקידים צריך לעמוד גם לרשות האזרחים", אמר בכנס מנכ"ל התנועה לחופש המידע, רועי פלד. "הרעיון הזה זה מחייב שינוי תרבותי עמוק. כשמדובר בתקציבים זה רגיש במיוחד. הגישה של הפקידים היא שאם יש ספק אם למסור את המידע או לא – אז לא". בחוק חופש המידע יש אמנם סייגים למסירת מידע מהרשויות לאזרחים, אבל הרשויות נוטות לפרש אותן בצורה לא סבירה, ומוסיפות לכך גם שיטות התשה ביורוקרטיות שמקשות על מבקשי מידע.
לדברי פלד, הגישה הרווחת בישראל היום לפיה חשיפת מידע היא דבר בלתי רצוי שיש להימנע ממנו בכל מחיר היא מיושנת. "ברק אובמה, למשל, הורה לפקידים שלו ביומו הראשון בתפקיד לחשוף כמה שיותר מידע, ואם יש להם ספק האם יש לחשוף או לא, אז צריך לחשוף. אובמה עצמו חשף את יומן הפגישות שלו ואת תוכנן של כל הפגישות שהוא מקיים באתר האינטרנט שלו".
פלד סיפר כי הממשל בארה"ב פירסם לאחרונה הנחיה לגבי האופן שבו משרדי ממשלה צריכים להציג מידע לציבור. הממשל גם הקציב 150 מיליון דולר לצורך הנגשת מידע המצוי בידי הרשויות לציבור.
מראני: לא רק הציבור לא משותף בגיבוש התקציב – גם הממשלה והכנסת אינן חלק ממנו
אוהד מראני, מנכ"ל האוצר וראש אגף תקציבים לשעבר אמר בכנס כי שקיפות היא נושא טעון. "גם אני בעד חופש המידע, מי לא בעצם? אבל חופש המידע הוא לא המטרה. המטרה היא שיטה דמוקרטית יציבה והוגנת ותקצוב הוגן. שקיפות, שיתוף הציבור הם כלים להשיג את זה. אבל לפעמים הכלי הזה גם מקלקל. לדוגמה אם רוצים לקיים דיון נוקב ומעמיק לא תמיד נוח לעשות אותו אם הוא פתוח לציבור. האם אנחנו רוצים חופש מידע מושלם ושקיפות מלאה בדיוני הממשלה (למעט ענייני ביטחון)? בטח תגידו כן, אבל האם הייתם רוצים שאמצעי התקשורת ישבו בכל דיוני הממשלה? מה זה היה עושה לדיון, האם התוצאות היו יותר טובות? אני אומר לכם שהייתי בלא מעט דיונים בממשלה ולא הייתי מסוגל לקיים את אותם דיונים באותה איכות כשיש תקשורת בחדר".
על מעורבות הציבור בתהליך גיבוש התקציב אמר מראני: "לא רק את הציבור לא משתפים בתהליך, גם הממשלה וגם הכנסת לא משותפות בתהליך התקצוב. למעשה, המערכת לא רוצה להשתתף. ניסיתי לומר לממשלה, תחליטו אתם על סדר עדיפיות. אחנו הפקידים. מי שצריך לקבוע מדיניות וסדרי עדיפויות זו הממשלה, אבל לצערי אף ממשלה לא הצליחה להחליט, כי שר הביטחו הוא בעד ביטחון, ושר הבריאות בעד בריאות, ושר החינוך רוצה רק חינוך. הם לא הצליחו להגיע להחלטה ובסוף זה נופל על האוצר וכולם פורקים את התסכול שלהם עליו. ככה זה בכל מקום שמחלק משאבים מוגבלים ואי אפשר לרצות את כולם".
ח"כ חנין: שיתוף הציבור בתהליך משפר את ההחלטות המתקבלות
ח"כ דב חנין (חד"ש) אמר בדיון כי "שאלות תקציביות צריכות להיות נגישות לציבור כי הן השאלות החשובות ביותר. הבעיה היא שהנתונים תקציביים מסובכים מאוד. אמנם ספר התקציב קיים והכל כתוב בו, אבל אין אפשרות להבין את כל מה שכתוב שם. השקיפות הפורמלית לא מבטיחה שקיפות מהותית. גם חבר כנסת שאמור לייצג את הציבור בדיונים על התקציב, ואני משתדל לעשות את עבודתי, מגלה שזו מלאכה מאוד מורכבת שצריכה להיעשות בלחץ זמן גדול. אני קורא את ספר התקציב, אני חושב שזו חובתי, אבל אני לא יכול להתחייב שאני מבין הכל. לפיכך יש חשיבות לפיתוח כלים שיהפכו את הנתונים למידע שמאפשר התייחסות מהותיתי לדיון. דוגמה לדבר כזה הוא התקציבולטור.
"בגיבוש התקציב יש מקום לדיון מקצועי, לאנשי המקצוע יש עדיפות מובנית בתהליך. יש חשיבות להכנה מקצועית של הדיונים, אבל החומרים האלה חייבים להיות שקופים גם לציבור. הדיון הציבורי אינו מחליש, אלא גם מחזק את התובנות המקצועיות. תראו מה קורה בתוחם הסביבתי. ככל שהציבור מעורב מוקדם יותר, העלויות נמוכות יותר, ההחלטות שמתקבלות שקולות יותר. הדיון הציבורי מאוד מעשיר את העבודה.
"ברמה הערכית והעקרונית נשאלת השאלה באיזה חברה אנו רוצים לחיות ואיך אנו תופסים את הדמוקרטיה ומה הבעיות שלה. יש פה שתי גישות מנוגדות. השקפה אחת מתייחסת באי אמון לדמוקרטיה וראה בציבור הרחב סוג של הפרעה למערכת. בממהדורה קיצונית יותר היא רואה גם בשליחי הציבור הפרעה למערכת, כי ישנם דברים שעדיף להשאיר למומחים ושהם יקבעו מה צריך לעשות ואפילו מה ראוי לעשות. ההשקפה הזו מאוד דומיננטית כשמדברים על נושאים תקציביים וכלכליים. זו מין דת מודרנית שמפרידה לחלוטין בין הספירה הכלכלית לבין הספירה הפוליטית. על הספירה הכלכלית הופקדו חכמים מיוחדים המחזיקים את הידע הכלכלי ברשותם. ההשקפה הזו גם מציגה לדמוקרטיה בעיה עקרונית המכונה "עודף השתתפות". אצלונ מתרגמים את השאלות תחת כותרת של "משילות", האנשים שצריכים להחליט לא יכולים להחליט, והתוצאה היא שהמערכת לא משילה. אני לא חושב שיש בעיה של משילות בישראל. לדעתי יש עודף משילות. אדם אחד או שניים יכולים להחליט לצאת למלחמה. אדם אחד מחליט על התנתקות. שבעה אנשים יושבים ומחליטים על עסקה עם החמאס. אני אומר שהבעיה אצלנו היא מחסור בהשתתפות דמוקרטית של הציבור בתהליכים. הבעיה המדאיגה היא הירידה ההדרגתית בשיעור המצביעים. אנשים לא משתתפים בתהליך הדמוקרטי וזה יוצר תהליכים של ניכר והתרחקות, זה האיום על המערכת הדמוקרטית שלנו.
השר איתן: הממשלה צריכה להבין שהאינטרס שלה הוא למסור מידע לאזרחים
השר הממונה על הקשר עם הציבור, מיכאל איתן (ליכוד), אמר בכנס כי כדי לשפר את השירות לציבור הדבר הראשון הנדרש מהרשויות הוא לתת מידע על מה שהן עושות. אמרתי לפקידים, דבר ראשון תפתחו את המידע, תפתחו את התיקים ואת המאגרים, אל תסתכלו על האזרח כמי שעומד מולכם או נגדכם. היום, המטרה היא להעצם את אזרחים, והדרך לעשות זאת היא על ידי מתן מידע. זה האינטרס של הממשלה, אבל זה מאבק קשה ומיגע, במיוחד במדינת ישראל שנשענת על מיתוסים של ביטחון, שיטות חשאיות והיסטוריה של מחתרות. היום אנחנו במצב שבו אדם צריך להתחנן כשהוא פונה בבקשה למידע ממשרד ממשלתי. אני מקווה שזה ישתנה ושבאמצעות הטכנולוגיה נוכל להנגיש את המידע לאזרחים. אני מרגיש עצמי מחוייב לחופש המידע וכל אחד יכול לראות בי את הנציג שלו ולפנות אלי באופן אישי בעניינים אלה", אמר השר איתן
איתן סיפר כי הציעו לו להכניס הצהרת הון לאתר. "בהתחלה אמרתי 'למה לא?!' ובמחשבה שנייה התחרטי כי גם לאיש ציבור יש פרטיות והפרטיות היא ערך לא פחות חשוב מחופש המידע". איתן סיכם את דבריו בקריאה להקמת נציבות לחופש המידע בממשלה והציג הצעה של ח"כ שלי יחימוביץ' בעניין שהכינה התנועה לחופש המידע. "הצגתי את הצעה בישיבת השרים לענייני חקיקה, אבל אז חשכו עיני כשכל משרד הביא סוללת עורכי דין שהסבירו למה החוק יהרוס את המדינה".
התקציבולטור – כך הופכים את תקציב העירייה ליותר שקוף
נעם הופשטטר מ"עיר לכולנו", סיעת האופוזיציה הגדולה בעיריית תל אביב, הציג בכנס את "התקציבולטור"– כלי ממוחשב לניתוח תקציב עיריית תל-אביב-יפו, שיזמה ופיתחה הסיעה. מדובר בתוכנה שמאפשרת לתושבים לבחון ולחפש נתונים בתקציב העירייה. ה"תקציבולטור", שנמצא באתר ourbudget.org.il כולל את נתוני תקציב עיריית תל אביב בשנים 2009-2006. צוות התקציב של הסיעה הזין במשך חצי השנה האחרונה את הנתונים לקובץ אקסל והכין מנוע חיפוש שיאפשר חיפוש נתונים בחתך של ארבע השנים. מדובר בכלי פשוט ונוח שהופך את התקציב לשקוף, אמר הופשטטר, וסיפר שהיוזמה נולדה לאחר שעיריית תל אביב סירבה לבקשת הסיעה לפרסם את נתוני התקציב בקובץ אקסל, ופירסמה את תקציבה כקובץ פי-די-אף.
שיתוף הציבור בקבלת החלטות תקציביות – בעולם כבר עושים את זה
בסיום הכנס הציגה ג'ניפר שקבטור, דוקטורנטית מאוניברסיטת הרווארד, דוגמאות לשיתוף הציבור בקבלת החלטות. מתברר שבעולם יש לא מעט עיריות שבחרו להנגיש את תקציביהן לתושבים. בין השאר הציגה שקבטור את מהפכת המידע שחוללה עיריית ואשינגטון, שפתחה לציבור עשרות בסיסי מידע באקסל ובפורמטים נוספים , ויזמה תחרות עירונית נושאת פרסים בהנגשה של המידע באמצעים ויזואליים. על בסיס הנתונים שהנגישה העירייה יצרו אזרחים אפליקציות מגוונות כגון הנגשה של מידע הנוגע להליכה ברגל בוושינגטון, או מפה שמראה את ההישגים של בתי הספר השונים בעיר על קרע שיעורי העוני בשכונות השונות בעיר.
סיקור הכנס בתקשורת
- לסיקור הכנס התקשורת
- YNET ידיעה מס' 1
- YNET ידיעה מס' 2
- YNET ידיעה מס' 3
- לידיעה על הכנס בדה-מרקר
- מנכ"ל התנועה, רועי פלד ב"צבע הכסף" של רשת ב' (בוחרים את האייקון של "צבע הכסף" ומריצים עד הדקה ה-18)
- רועי פלד ב"מדד יומי" בערוץ 1 (בוחרים את האייקון של "מדד יומי" ומריצים בערך עד הדקה ה-8 )
- באתר האינטרנט "עבודה שחורה"
- שקיפות בדיוני התקציב- ממון- ידיעות- 22.12.09
תמונות מהכנס
[nggallery id=1]חדשות אחרונות
- 5 בנובמבר 2024מלחמה היא לא תירוץ להסתיר מידע / הידי נגב
- 5 בנובמבר 2024דו"ח מיוחד: מהי שקיפות אלגוריתמית?
- 4 בנובמבר 2024מסמכים שחשפה התנועה: באוצר ידעו על החוב של רשת החינוך החרדית – אך החליטו להגדיל את תקציבה
- 13 באוקטובר 2024התנועה למזכיר הממשלה: יש לפרסם באופן יזום את הוצאות הטיסות של השרים לחו"ל
- 11 באוקטובר 2024התנועה חושפת את נהלי המשטרה: אסור לתלוש ולהחרים שלטים של מפגינים