זה אחד הסירובים המוזרים שקיבלנו – ביד ושם לא רוצים לגלות מי הם חברי הוועדה לציון חסידי אומות עולם, ומסרבים גם לחשוף את הפרוטוקולים מהדיונים – גם כאלה שהתרחשו לפני כ-50 שנה. ואנחנו שואלים – מה הסיבה להסתרה הזאת?
נזכיר, אות חסיד אומות עולם מוענק בשם מדינת ישראל ובשם אזרחיה לאנשים שהצילו יהודים בשואה. הם גם מקבלים אזרחות כבוד מהמדינה. ביד ושם טענו – באמצעות עו"ד דוד שמרון – שחשיפת שמות חברי הוועדה תחשוף אותם ללחצים מצד גורמים שינסו להשפיע על עבודתם ותפגע בפרטיותם. אלא שגם בקשה שהגשנו לפרסום שמות חברי הוועדה שכבר אינם בחיים, ופרוטוקולים מדיונים שנערכו לפני 50 ו-40 שנה – נדחתה.
הוועדה הציבורית לציון חסידי אומות עולם הוקמה בשנת 1963 וביקשה לקבוע את הקריטריונים לקביעת חסיד אומות העולם ולמצוא דרכים לאמוד את מידת הסיכון שנטל המציל.
הוועדה מונה כיום 30 חברים, אבל מלבד שמו של יו"ר הוועדה, השופט יעקב טירקל, שמות שאר החברים בה אינם מפורסמים. אנחנו חושבים שהמידע הזה חייב להיות גלוי לציבור. "זו ועדה ציבורית שיש לה תפקיד חשוב מאוד. היא בוחרת להעניק – או שלא להעניק – את תואר הכבוד של חסיד אומות עולם, הסירוב לחשוף את שמות חברי הוועדה אינו סביר ונוגד כל היגיון בריא של איך צריכה לעבוד ועדה ציבורית", אמרה מנכ"לית התנועה, עו"ד רחלי אדרי.
תום אשד, סטודנט-חוקר באוניברסיטה העיברית, שביקש מאיתנו לעזור לו לקבל את המידע לצורך מחקר, אומר שלא רק שהפרוטוקולים מדיוני הוועדה בשנות האלפיים ואילך חסויים. גם את הפרוטוקולים מהדיונים הראשונים לקיום הוועדה, משנות ה-60 ה-70 וה-80 לא הסכימו לחשוף ביד ושם. ומה שמוזר הוא שיש חוקרים שכן קיבלו גישה לחומרים, הוא מוסיף. "מדיוני הוועדה עולות שאלות על ההיסטוריה של ההנצחה וזיכרון השואה בישראל.
חברי הוועדה קיבלו החלטות בשם כולנו, בשם אזרחי ישראל. ובעיקר יש כאן גם שאלות היסטוריות – מהי הצלה, מי הוא מציל. השאלה איך חברי הוועדה התמודדו עם השאלות האלו – היא מרתקת".

את הבקשה הגיש בשם התנועה מוטי בן משה, סטודנט בקליניקה של התנועה במרכז הבינתחומי בהרצליה

• בקשת המידע שהגשנו ליד ושם
• התשובה שקיבלנו מיד ושם
• לאייטם בגל"צ