התנועה חושפת: ממה ישראלים מתים בנסיבות חריגות
בעקבות פניית התנועה נחשפים לראשונה נתוני מקרי המוות החריגים בישראל. החדשות הטובות הן שחלה ירידה משמעותית במספר מקרי המוות החריגים בישראל. החדשות הרעות הן שלמשרד הבריאות אין נתונים על תמותה כתוצאה ממקרי רשלנות רפואית. "מושג הרשלנות הרפואית אינו חד־משמעי", נמסר לנו בתשובת המשרד.
ב־2012 קבע משרד הבריאות נוהל לבתי החולים ולקופות החולים המחייב העברת דיווח על מקרי מוות חריגים. הנוהל נקבע על מנת ללמוד באופן שוטף ורציף מהניסיון המצטבר במערכת הבריאות ולהפיק לקחים מכל אירוע חריג. הדבר מקובל בכל מערכת הבריאות במדינות המערביות וכך גם בישראל.
במשרד הבריאות נקבעו מספר קריטריונים המחייבים דיווח. כך למשל במקרים של פטירה של החולה תוך 24 שעות מהרגע שהגיע לאשפוז או לחדר מיון (למעט במצב של חולה במצב סופני או מחלה כרונית), אדם שהגיע מת לבית החולים, מוות כתוצאה מניתוח או פעולה פולשנית אחרת אם המטופל לא התאושש מהם, פטירה תוך כדי ניתוח או פרוצדורה רפואית אחרת תוך שבעה ימים מרגע ביצועם – גם אם המטופל שוחרר לביתו, התאבדות כתוצאה מניסיון התאבדות מחוץ לבית החולים וגם מקרים של פטירה של אדם מתחת לגיל שלושים שלא סבל ממחלה כרונית או סופנית.
על פי הנתונים שהגיעו לידי "ידיעות אחרונות" מתברר שחלה ירידה משמעותית באירועים החריגים בין השנים 2015־2017. כך למשל מספר מקרי הפטירה שאירעו תוך 24 שעות מקבלת אדם לאשפוז או למיון ירד מ־2,092 ב־2015 ל־1,498 מקרים ב־2017. מספר מקרי המוות לאחר ניתוח או פעולה פולשנית אחרת אם המטופל לא התאושש מהם לפני פטירתו ירד מ־611 ב־2015 ל־402 ב־2017.
עם זאת, במשרד הבריאות לא יודעים להעריך כמה מקרי מוות נגרמו כתוצאה מרשלנות רפואית בישראל. במשרד הבריאות טוענים שלא ניתן להשיג את הנתונים, משום שכדי לקבל את המידע תידרש הזמנה של כל תיקי הדיווח השמורים בארכיון החיצוני של המשרד בכל אחת מלשכות הבריאות וכן בחינה פרטנית של כל אחד מהאירועים כדי לבדוק האם הוא הסתיים בפטירה.
מידע אודות אירועי פטירה חריגים שהתקבל ממשרד הבריאות לגבי שנים 2015-2017
