ועדת הפנס הכחול ואבירי הצ'קלקה – הרשימה החשאית של משרד התחבורה נחשפת
מי הם אנשי הציבור שלא יכולים למלא את תפקידם בלי שפנס כחול וסקסי מהבהב ברכבם? כשביקשנו ממשרד התחבורה את הרשימה ההולכת ומתארכת של האנשים שקיבלו היתר לשאת צ'קלקה ברכבם – גילנו שמדובר במסדר יוקרתי וחשאי מאוד מאוד. ממש אבירי הפנס הכחול – שהמשרד מסרב לחשוף. אז עתרנו לבית המשפט, ביחד עם חדשות 10 והעיתונאי עומרי מניב.
ולסיפור שהביא עומרי מניב:
לפני עשרים שנה קמה ועדה מיוחדת ועלומה במשרד התחבורה – "ועדת פנס כחול". היא הוסמכה לתת אישורי צ'קלקות לבעלי תפקידים שהתייצבות מיידית שלהם בזירת אסון תציל חיים או תגן על ביטחון המדינה. ניידות משטרה קיבלו, אנשי ביטחון. וגם שרי הממשלה. הוחלט שגם להם מגיע.
ככה התחיל המסדר של אבירי הפנס הכחול. מסדר יוקרתי שכולם רוצים להשתייך אליו ולהציב את הצ'קלקה במקום בולט ברכבם. מי לא רוצה סקס אפיל של צ'קלקה על האוטו? הוועדה הוצפה בבקשות, ובשלוש השנים האחרונות לא עמדה בפרץ. צ'קלקות אושרו לסמלי שלטון כמו נשיאת העליון ומנכ"ל הכנסת, וגם סגני שרים זכוו. ברשימה היו גם דוברים וראשי דירקטוריונים קיבלו.
שמות? בבקשה: עופר לפלר, דובר רשות שדות התעופה; יפתח רון-טל, יו"ר חברת החשמל, זה שמגיע לישיבות דירקטוריון, לא להרים את השאלטר בזמן אירוע. הוועדה חשבה כנראה שהגעה מהירה של אנשי רשות העתיקות צפויה להציל כדים וחרסים ונתנה גם להם פנס כחול. גם שלמה פילבר, חשב שמנכ"ל משרד התקשורת זה תפקיד מציל חיים. הוא לפחות סורב ע"י הוועדה. שר הבריאות ליצמן משתמש מדי פעם – בדרך ללוויות או לביקורי פצועים בבתי חולים. חיים כץ מדליק צ'קלקה בפקקים בדרך לירושלים, וניר ברקת מדליק כנראה מתי שבא לו, אפילו בוועדה כתבו שהוא משתמש לצרכים לא קשורים, אבל השאירו לו את הצעצוע.
ביחד עם עמרי מניב מחדשות 10 ביקשנו את הרשימת האח"מים עם הצ'קלקות לפני שנה. משרד התחבורה סירב לתת, כאילו המידע הזה שייך למשפחה של ישראל כץ ולא לציבור. אחרי 8 חודשים של סירובים עתרנו לבית המשפט. חלפו עוד 4 חודשים והפרקליטות התחילה בלית ברירה להעביר חומרים לבית המשפט.
אם לא יהיו פקקים אין נחלק צ'ופרים – כתבה בדה מרקר
קראו עוד – על העתירה שהגשנו לחשיפת בעלי האישורים לנסיעה בנתיבי תחבורה ציבורית
