לאחר שפורסמו רוב הפרוטוקולים של ועדת וינוגרד, שחקרה את אירועי מלחמת לבנון השנייה, ייתכן שבקרוב תתקבל החלטה באשר לפרסום פרוטוקולים סודיים ונספח חסוי הנוגעים למלחמת לבנון הראשונה. עיתון "הארץ" חושף כי יותר מ-27 שנים לאחר פרוץ מלחמת לבנון הראשונה, מבקש משרד הביטחון לכנס ועדה שבראשה נציג אמ"ן כדי לבחון את פרסום הפרוטוקולים וכן נוסח חסוי של ועדת כהן, שהוקמה בנובמבר 1982 במטרה לבדוק את אירועי הטבח במחנות הפליטים סברה ושתילה, בזמן המלחמה. הוועדה, בראשות נשיא בית המשפט העליון יצחק כהן, הגישה את מסקנותיה בפברואר 1983 והטילה חיסיון על פרוטוקולים ונספח סודי חסויים.

הוועדה קבעה במסקנותיה כי בהכנסת הפלנגות למחנות הפליטים לא היתה כוונה מצד מישהו שפעל מטעם ישראל לפגוע באוכלוסייה האזרחית, אולם מנגד מצאה הוועדה ליקויים ממשיים בפעולתם של כמה מחברי הדרג המדיני והצבאי. מאז נשאר החומר החסוי במחשכים.

בינואר 2001 עתרה לבג"צ חברת הכנסת לשעבר, זהבה גלאון, בבקשה לחשוף את הפרוטוקולים והנספח הסודי. שנה וחצי אחר כך נמחקה העתירה, לאחר שהפרקליטות הודיעה לבג"ץ שטרם התקבלה החלטה ביחס לדרישה להקים צוות מקצועי לגיבוש עמדה בעניין. עוד הוסכם כי שאלת הסרת החיסיון תובא לאישור הממשלה.

ואכן, ביוני 2002 קיבלה הממשלה המלצת צוות מקצועי ביטחוני שקבע, כי השאלה אם לפרסם את החומר תידון בחלוף חמש שנים. השבוע התברר לגלאון, באמצעות "הארץ", כי ב-2007 התכנס לראשונה צוות מקצועי שבראשו קצין מאמ"ן, שבו חברים נציגי השב"כ והמוסד וכן גם אותם אנשים שלא קיבלו אז החלטה.

במקביל, באותה שנה פרסם בג"ץ פסק דין בעתירה שהוגשה להורות לוועדת וינוגרד – הוועדה הממשלתית לבדיקת אירועי מלחמת לבנון השנייה – לנהל את דיוניה בדלתיים פתוחות ולאפשר את פרסום הפרוטוקולים.

בפסק הדין הדגישה נשיאת בית המשפט העליון, דורית ביניש, ש"הנחת המוצא היא כי פומביות הדיון תורמת לשיפור איכות ההחלטה הניתנת בסוף ההליך". יחד עם זה הבהירה ביניש שיש צורך לבחון את שאלת פרסום הפרוטוקולים מול החשש לפגיעה בביטחון המדינה, אולם כיוונה את הוועדה לחשוף את הפרוטוקולים שלה.

בחודש שעבר פנתה עו"ד דפנה הולץ-לכנר, המייצגת את גלאון, למשנה ליועץ המשפטי לממשלה מייק בלס, ודרשה כינוס מיידי של הממשלה כדי להחליט על פרסום החומר החסוי. רק השבוע התברר להולץ-לכנר, כי משרד הביטחון מבקש לכנס את הוועדה לדיון מחודש.

גלאון אמרה כי התנהלות המערכות במניעת הזכות הבסיסית לדעת מהם מחדלי מלחמת לבנון מעידה על זלזול בזכות הציבור לדעת. "פרסום החומר של ועדת כהן יכול היה להביא להפקת לקחים, שאולי היתה מועילה ביחס למלחמת לבנון השנייה ול'עופרת יצוקה'", אמרה.

ואולם, מי שחושב שאין מקום להיחפז לפרסם פרוטוקולים של ועדות חקירה הוא השופט בדימוס אליהו וינוגרד. "דברים מסוג זה צריכים להיות גלויים", אמר אתמול וינוגרד ל"הארץ", "אולם כשיש שאלה שנוגעת לביטחון המדינה, הדבר גובר על זכות הציבור לדעת. יש חומר שגם אחרי 100 שנה לא צריך לחשוף אותו אם יש בו סכנה לביטחון המדינה".

לידיעה ב"הארץ"