fbpx

ערערנו לעליון – לחשוף את הפרוטוקולים מישיבת הממשלה במשבר הקורונה

הערעור הוגש לאחר שבית המשפט המחוזי אימץ את עמדת המדינה וקבע שאין לחשוף את דיוני קבינט הקורונה בעת הזאת. ביהמ"ש קיבל חלקית את עתירת התנועה והורה למסור חומרי הרקע שהצגו בדיוני הממשלה

21 בינואר 2021

התנועה לחופש המידע יחד עם כמה גופי תקשורת הגישה היום (ה') לבית המשפט העליון ערעור על פסיקת בית המשפט המחוזי בירושלים. השופט אלי אברבנאל אימץ את עמדת המדינה וקבע שאין לחשוף את דיוני קבינט הקורונה. במשך קרוב לשנה מסרב מזכיר הממשלה להשתמש בסמכותו ולאפשר לעיתונאים לעיין בחומרי הקבינט. לטענתו, מדובר בחומרים המסווגים כ"סודיים ביותר", ולכן יש לסגור אותם בארכיון המדינה – ולאפשר לציבור לעיין בהם רק אחרי 30 שנה.

הערעור הוגש בשם התנועה לחופש המידע, אותה מיצגות עורכות הדין יערה וינקלר-שליט ואיה מרקביץ',  ושורה של עיתונאים וגופי תקשורת, בהם עיתון הארץ, כלכליסט, תאגיד השידור הישראלי (המיוצגים על ידי עורכת הדין טלי ליבליך), וגלובס (המיוצג על ידי עו"ד אוריאן אשקולי-יהלום), שומרים וכן עורכי הדין שחר בן מאיר ויצחק אבירם.

לטענת העותרים, סירוב הממשלה לחשוף לציבור את תמלילי ישיבותיה נשען על מקורות משפטיים שגויים, שמטילים חובת סודיות על דיונים בענייני ביטחון המדינה – ואינם רלוונטיים לשקיפות שלטונית בנושא אזרחי שעניינו בריאות הציבור כמו ההתמודדות עם משבר הקורונה. בעתירה נכתב כי "אין כל הצדקה לאי-חשיפת תהליכי קבלת ההחלטות במשבר הקורונה. להפך: אם במלחמה חיוני לעתים להסתיר מידע כדי לנצח את האויב, הרי שבמאבק במחלה חיוני לחשוף מידע כדי לנצח את ה'אויב' – הנגיף".

"ישנה חשיבות ציבורית עליונה לחשיפת הפרוטוקולים כעת ולא בעוד 30 שנה, כפי שמעוניינת המדינה", אומרת עו"ד רחלי אדרי, מנכ"לית התנועה לחופש המידע. "הערעור שהוגש הבוקר מביא לפתחו של בית המשפט סוגיה עקרונית חשובה והיא בחינת הסתירה הקיימת בין תקנון עבודת הממשלה לבין הוראות היסוד המאפשרות עיון בדיוני הממשלה, שאינם ביטחוניים. כאשר תהליכי קבלת ההחלטות בממשלה בנוגע להתמודדות עם משבר הקורונה אינם בהירים לציבור, והתחושה היא שישנם שיקולים זרים המשפיעים על מקבלי ההחלטות. במיוחד בתקופת בחירות (רביעיות) – גם אם החשש אינו מבוסס, הוא פוגע באמון הציבור. הדרך הנכונה לטפל במשבר האמון היא שקיפות. בידי חברי הממשלה המפתח לאמון הציבור, והשיקולים בבסיס ההחלטות שלהם צריכים להיות ברורים לציבור".

הליכים קודמים:

מדובר בערעור המוגש לבית המשפט העליון, לאחר שבנובמבר 2020, ניתן פסק דינו של בית המשפט המחוזי שקיבל בחלקו את עתירת התנועה לחופש המידע, וכתוצאה מכך נמסרו לציבור חומרי הרקע שהונחו בפני חברי הממשלה

פסק הדין של בית המשפט המחוזי ניתן לאחר שהעתירה הוגשה בפעם השלישית. העתירה הראשונה הוגשה לבג"ץ ונמחקה בחודש יוני, לאחר שבית המשפט העליון קבע שיש לנהל את ההליך במסגרת חוק חופש המידע ובפני בית המשפט המחוזי. הממשלה סירבה להסכים לבקשת העותרים להכיר בתשובת המדינה לבג"ץ כ"מענה לבקשת חופש מידע" – הסכמה שהייתה מאפשרת לקיים את החלטת בג"ץ ולהגיש מיד עתירה לבית המשפט המחוזי.

לכן, העותרים נאלצו להגיש בקשת חופש מידע חדשה, ולאחר שגם זו לא נענתה עד למועד הקבוע בחוק, עתרו לבית המשפט המחוזי בחודש יולי, ואז שוב באוקטובר. כעת הסוגיה חוזרת לפיתחו של העליון במסגרת הליך הערעור.  

העתירה לבג"ץ

Court-protocols-take-2

הערעור לבית המשפט העליון 452/21

הערעור לעליון

נספחים לערעור

נספחים לערעור

 

תגובת המדינה

תגובת המדינה

 

פורסם תחת:

חדשות

אתם מוזמנים להגיב

אנא שמרו על שפה נאותה. המערכת שומרת לעצמה את הזכות לא לאשר תגובות שאינן עומדות בכללי האתר.

להעברה בנקאית או לתרומה ישירה, להלן פרטי החשבון של התנועה לחופש המידע(ע"ר):
מספר עמותה 580425700 בנק הפועלים (12) סניף 567 (בית אסיה, תל אביב) מספר חשבון 372952

באתרנו מתפרסם מידע שנמסר מרשויות ציבוריות, כפי שהתקבל מהן. אנו עושים כמיטב יכולתנו להבטיח שלא יעלה לאתר מידע שיש בפרסומו משום פגיעה בזכויות הפרט. אם אתם סבורים שבכל זאת עלה באתר מידע כזה, אנא עדכנו אותנו במייל לכתובת: info@meida.org.il