fbpx

חופש המידע חיוני לגיוס הציבור להיאבק בקורונה

מאמר של מנכ"לית התנועה, רחלי אדרי-חולתא, בשבועון החרדי "משפחה"

22 בינואר 2021

כבר למעלה משמונה חודשים, מנהלת התנועה לחופש המידע יחד עם גופי תקשורת נוספים מאבק סזיפי, שרחוק מלהסתיים, על זכות הציבור לדעת. התנועה לחופש המידע מבקשת ממזכירות הממשלה לפרסם את הדיונים של קבינט הקורונה בממשלה. כן, את התמלילים עצמם. מי אמר מה וכיצד התקבלו החלטות בדיוני הקבינט – איפה שמחליטים מתי נכנסים לסגר, מה גורל מערכת החינוך, האם לדחות או לקבל את עמדת אנשי המקצוע. החדר בו הפוליטי מתערבב עם האינטרס הציבורי והבריאותי והשיקולים הם מה שאוהבים לכנות 'מורכבים'. את הדיונים החשובים האלו, החליטה הממשלה לסגור למשך 30 שנה.

לאחרונה, כחלק מאותו מאבק משפטי, התקבלו סוף-סוף חלק מחומרי הרקע שהוצגו בקבינט הקורונה, בעקבות התערבות בית המשפט, אך אלו רק נדבך אחד בהליך קבלת ההחלטות, שהציבור מבקש להכיר ולהיות חשוף להן. כבר כמעט שנה שאנו נמצאים בשגרת קורונה, זו שגרה איומה, והקורונה היא מחלה איומה שנמצא לה (בעזרת השם) חיסון. אך להליך קבלת ההחלטות החולה ממנו סובלות ממשלות ישראל עוד לא נמצא מרפא ואם לא נדרוש את תיקונו הוא פה להישאר.

הערפול הקיים סביב דיוני הקבינט הביטחוני נכונים ורצויים כאשר מדינת ישראל מנהלת מערכה מול מדינת אויב, את דיוני קבינט הקורונה, מאבק אזרחי, בריאותי משותף הדורש מאמץ לאומי והתגייסות ציבורית מהמעלה הראשונה, כאשר הציבור משלם מחירים כה כבדים בפרנסתו ובשגרת חייו והתגייסותו נדרשת, כי את הנגיף לא מנצחים עם טנק או מקלע, אלא בריחוק חברתי, צריך היה לנהל באופן אחר. אם במלחמה חיוני להסתיר מידע כדי לנצח את האויב, הרי שבמאבק במגפה עולמית הכרחי לחשוף מידע כדי לנצח את הנגיף. את זה כבר הבינו לפני מאה שנה, בשפעת הספרדית של שנת 1917, אלא שממשלת ישראל מאז פרצה הקורונה עושה בדיוק את ההפך.

כעת, כשאנו בסגר שלישי, שיתוף הפעולה האזרחי הפך מאתגר וקשה, הציבור עייף ומאס בסגרים ובהנחיות לא ברורות, מאס בהודעות לתקשורת בשמונה בערב וההתגייסות שהייתה בסגר הראשון ספק אם קיימת בסגר השלישי. ולכן דווקא בתקופה שבה אמון הציבור הוא קריטי, ייתכן שהשקיפות היא גם הכלי האחרון בארגז הכלים שעוד קיים, על מנת להשיג שיתוף פעולה. האם לא הגיע העת שהממשלה תפסיק להיאבק על שמירת החלטותיה בארכיון שייפתח רק בעוד 30 שנה. מדוע היא כה חוששת שנדע איך התקבלו ההחלטות? על מה בעצם היא נלחמת. אפילו שר הבריאות יולי אדלשטיין, אמר לאחרונה בוועדת חוק חוקה ומשפט בכנסת: "אני אשמח שכל הפרוטוקולים של הקורונה יצאו אל האור. שיראו מה אנחנו אמרנו כאנשי מערכת הבריאות. נתנו מספרים של חולים ומתים ומה שמענו? בממשלה ובכנסת אמרו שאנחנו הזויים. ככה אפשר יהיה להסתכל כמה חודשים אחורה ולבדוק מה אמרנו".

כן, גם בעולם מדינות שפועלות בשקיפות מתמודדות טוב יותר עם הנגיף. אירלנד מפרסמת תכתובות של הממשלה ופרוטוקולים מלאים. ניו-זילנד מעלה לרשת מידע גולמי על כל החלטה והמלצה של אנשי המקצוע בעניין הקורונה. סינגפור, מהמדינות הצפופות בעולם, בנתה במהירות מערך חקירות אפידמיולוגי, שמפרסם פעמיים ביום מידע מקיף לציבור לצד מדיניות אפס הדבקה. ואילו אצלנו מקבלי ההחלטות החליטו שנזכה להבין מה הם החליטו רק בעוד 30 שנה.  

כדי להבטיח שיתוף פעולה בין האזרח למדינה, על הממשלה להשקיף מידע רב ככל שניתן. כן, גם את הפרוטוקולים והדיונים, על מנת שהציבור ידע האם להאמין לנבחריו, בוודאי כעת, רגע לפני בחירות רביעיות, עד כמה הפוליטי והאישי שלט בחדר, כמה משקל ניתן לאינטרסים הכלכליים ושל מי, האם ידן של הרשתות הגדולות הייתה על העליונה או של העסקים הקטנים, האם הסכם השלום עם דובאי הוא שהביא עלינו את הגל השלישי או שהיו אלו מוסדות החינוך שנשארו פתוחים.

על הממשלה להבין שההצלחה במאבק בנגיף הקורונה נעוצה לא רק בסיום ההדבקה, ובקצב ההתחסנות אלא ברמת האמון שיהיה לציבור בממשלה ביום שאחרי, ורמת האמון תלויה ביכולתו של הציבור להבין, גם אם בדיעבד את שאירע לו ולמה,  ולמידע, כמו לביקורת יש זמן, מקום והקשר. והזמן הוא עכשיו. 

 

פורסם תחת:

בהרחבה

אתם מוזמנים להגיב

אנא שמרו על שפה נאותה. המערכת שומרת לעצמה את הזכות לא לאשר תגובות שאינן עומדות בכללי האתר.

להעברה בנקאית או לתרומה ישירה, להלן פרטי החשבון של התנועה לחופש המידע(ע"ר):
מספר עמותה 580425700 בנק הפועלים (12) סניף 567 (בית אסיה, תל אביב) מספר חשבון 372952

באתרנו מתפרסם מידע שנמסר מרשויות ציבוריות, כפי שהתקבל מהן. אנו עושים כמיטב יכולתנו להבטיח שלא יעלה לאתר מידע שיש בפרסומו משום פגיעה בזכויות הפרט. אם אתם סבורים שבכל זאת עלה באתר מידע כזה, אנא עדכנו אותנו במייל לכתובת: info@meida.org.il