fbpx

התקבל ערעור התנועה: העליון הורה למשרד החינוך לפרסם את נתוני בחינות המיצ"ב

משרד החינוך ייאלץ למסור להורים את נתוני בחינות המיצ"ב בשלוש השנים האחרונות כשהם מפולחים לפי יישובים ובתי ספר. בית המשפט העליון מתח ביקורת חריפה על התנהלות המשרד וקבע כי "הרשות סבורה - באופן פטרנליסטי כך יש לומר - כי מוטב לו לציבור שלא יהא חשוף למידע משיהיה חשוף לו... המידע הוא קניינו של הציבור וכי הרשות מחזיקה בו בנאמנות, עד שאין היא רשאית להחליט עבורו אם חשיפה למידע תשרת אותו אם לאו"

24 באוגוסט 2012

ארבע שנות מאבק הסתיימו בניצחון גדול ובפסיקה דרמטית של בית המשפט העליון שהורה למשרד החינוך לפרסם את נתוני תוצאות מבחני המיצ"ב (מדד יעילות וצמיחה בית ספרית), בכל בית ספר, על פי דרישת ההורים. כך נקבע בדיון בערעור שהגישה התנועה לחופש המידע יחד עם ארגון הל"ה למען החינוך בשכונות ועיירות הפיתוח ו-13 הורים נוספים.

מבחני המיצ"ב הנערכים בבתי הספר היסודיים וחטיבת הביניים ומשקפים במידה רבה את איכות בית הספר. משרד החינוך סירב במשך שנים למסור את תוצאות מבחני המיצ"ב להורי התלמידים בבית הספר, בטענה כי הפרסום יפגע פגיעה חמורה במערכת החינוך. ההורים שהגישו את העתירה עם התנועה טענו שזכותם לדעת מה רמת ההישגים והאווירה בבתי הספר שבהם לומדים ילדיהם.

בית המשפט העליון קיבל את ערעור התנועה – שהוגש באמצעות עורכי הדין חגי הלוי ויפעת נפתלי ממשרדו של עו"ד בעז בן צור. הערעור הוגש בעקבות פסק הדין של בית המשפט המחוזי בירושלים, בדצמבר 2011 שקבע כי המשרד אינו חייב למסור את המידע להורים מאחר שוקיימת הסתברות לפגיעה חמורה במערכת החינוך כתוצאה מפרסום הנתונים. העתירה הוגשה לאחר שב-2006 פנתה קבוצת הורים למשרד החינוך כדי לקבל את תוצאות המיצ"ב בבתי הספר בהם לומדים ילדיהם, אך המשרד עיכב את תשובתו במשך יותר משנה וחצי בטענה כי ועדה מיוחדת דנה בנושא. רק לאחר שההורים הגישו יחד עם התנועה לחופש המידע עתירה ב-2008, הודיע המשרד כי הוא מאמץ את החלטות הוועדה לא למסור את הנתונים.

עו"ד אלונה וינוגרד, מנכ"לית התנועה לחופש המידע, אמרה כי מדובר "בהישג חשוב ודרמטי. פסק הדין מבטא בצורה הברורה והחדה ביותר את הצורך ב'שינוי הדיסקט'. הגיע הזמן שהרשויות יבינו ויפנימו כמה הנחות בסיסיות בכל הקשור לזכות הציבור למידע. אחת החשובות שבהן היא, שהן לא עושות לנו טובה בכך שהן משתפות במידע שנמצא ברשותן. זוהי חובתן החוקית. את המידע שהן אוספות ושנמצא ברשותן הן שומרות כנאמנים לציבור. המידע אינו שלהן. ללא שיתוף במידע, נפגעת זכותנו הבסיסית למעקב וביקורת אחר הרשות. ידוע שיש חילוקי דעות וביקורת על בחינות המיצ"ב, הדרך הנכונה היא לא 'להעלים' את הבחינות מעיני הציבור, אלא דווקא לאפשר את השיח והביקורת הלגיטימית על הרשות".

השופט אליעזר ריבלין שכתב את פסק הדין קבע כי "ההשקפה אותה מביעים המשיבים כי פרסום הנתונים יוביל לביקורת מטעם הציבור וכי ביקורת ציבורית צפויה רק לרפות את ידי העוסקים במלאכה, מוטב היה לה שלא הייתה מושמעת. ביקורת מטעם הציבור היא ביקורת ראויה ורצויה. אין לדכא אותה. ראוי לעודד אותה. במדינה דמוקרטית היא חשובה לעתים מביקורתם של בתי המשפט. היא עומדת בליבת השיטה. הציבור אינו יכול להיות מוחזק כמי שאינו מסוגל לפרש נכוחה את המידע המוצג לו".

ריבלין דחה את טענת משרד החינוך כי פרסום התוצאות יגרום לפגיעה בשכבות חלשות, שכן אוכלוסיות חזקות ינטשו בתי ספר בהם הציונים יהיו נמוכים. לדבריו, "חשש זה אינו חשש משיבוש תפקודה של הרשות, אלא לכל היותר ועל-פי סולם הערכים של הרשות, מדובר בחשש משיבוש תפקודם של הפרטים בחברה", ולכן אין בו כדי לאפשר למשרד החינוך שלא למסור את הנתונים.

ריבלין הוסיף כי חוק אינו מתיר לרשות להימנע ממסירת מידע "אך בשל שהיא סבורה – באופן פטרנליסטי כך יש לומר – כי מוטב לו לציבור שלא יהא חשוף למידע משיהיה חשוף לו. ולא בכדי כך הדבר. העדר עילה שכזו בחוק משקף את קביעתו הנורמטיבית של המחוקק, כי המידע הוא קניינו של הציבור וכי הרשות מחזיקה בו בנאמנות, עד שאין היא רשאית להחליט עבורו אם חשיפה למידע תשרת אותו אם לאו".

פסק הדין דן גם בזכות לאוטונומיה, התומכת גם היא בפרסום הנתונים, לנוכח חששו של משרד החינוך שהפרסום יביא לכך שההורים לא יקבלו את ההחלטה הנכונה עבור ילדם. על כך הוא אומר: "ועדת מלומדים אינה נדרשת להחליט עבור אחרים מהו בית הספר הטוב עבורם. היא גם אינה רשאית לסמוך על ההנחה בדבר 'חוסר מקצועיותם של ההורים'. גם הדל שבהורים, מבחינה 'מקצועית', יודע מהי טובת ילדו – לעתים לא פחות מידיעתם של אנשי מקצוע. בבסיס הזכות לאוטונומיה עומדת התובנה כי האדם עצמו – וכאשר מדובר בעניינו של ילד – האדם עצמו בשיתוף עם בני משפחתו, הם הריבונים והראויים להחליט מהי ההחלטה הטובה ביותר עבורם. גם אם הורי התלמידים אינם אנשי מקצוע בתחום החינוך רובצת ההחלטה האוטונומית לפתחם; מלומדים, אנשי מקצוע ורשויות המדינה יכולים אך להמליץ על דרך פעולה מועדפת אך אינם מוסמכים להחליט במקומם של הנוגעים בדבר".

בית המשפט הורה למשרד החינוך להעביר להורים שהגישו את העתירה את תוצאות המבחנים בתוך 30 יום. המשרד יחויב למסור את הנתונים לכל הורה שיבקש זאת במסגרת חוק חופש המידע.

פסק הדין

לידיעה קודמת בעניין

סיקור פסק הדין בתקשורת:

מאמרים

 

פורסם תחת:

חדשות, מידע שהשגנו

5 תגובות בנוגע ל“התקבל ערעור התנועה: העליון הורה למשרד החינוך לפרסם את נתוני בחינות המיצ"ב”

  • תומר בתאריך 27 באוגוסט, 2012 בשעה 14:32

    אשמח אם תוכל להפנות להדרכה כיצד יש לפנות למשרד החינוך על מנת לקבל את תוצאות המיצב

  • התנועה לחופש המידע בתאריך 27 באוגוסט, 2012 בשעה 15:00
  • תומר בתאריך 27 באוגוסט, 2012 בשעה 15:24

    האם יש הדרכה יותר להדיוטות עד כדי טופס ממוען?

  • איריס בתאריך 6 בספטמבר, 2012 בשעה 9:35

    אשמח לקבל הבהרות : האם המידע יפורסם , או שכל הורה צריך לבקש את המידע הרלבנטי עבורו ?
    אם צריך להגיש בקשה ? למי ? הלינק מעלה הוא כללי, אודה להכוונה מדוייקת יותר…

  • התנועה לחופש המידע בתאריך 6 בספטמבר, 2012 בשעה 9:39

    בית המשפט חייב את משרד החינוך לפרסם את הנתונים בחתך בית ספרי תוך 30 יום. אז נחכה ונראה…

אתם מוזמנים להגיב

אנא שמרו על שפה נאותה. המערכת שומרת לעצמה את הזכות לא לאשר תגובות שאינן עומדות בכללי האתר.

באתרנו מתפרסם מידע שנמסר מרשויות ציבוריות, כפי שהתקבל מהן. אנו עושים כמיטב יכולתנו להבטיח שלא יעלה לאתר מידע שיש בפרסומו משום פגיעה בזכויות הפרט. אם אתם סבורים שבכל זאת עלה באתר מידע כזה, אנא עדכנו אותנו במייל לכתובת: info@meida.org.il