fbpx

מה מחביאים במגדל השן

כיצד מצליחים ראשי האוניברסיטאות לשמור על רמה גבוהה של חשאיות בעולם שהולך ונהיה שקוף? קוראים לזה "חופש אקדמי". מאמר של מנכ"ל התנועה לחופש המידע, רועי פלד על חוסר השקיפות באקדמיה ועל נטייתן של האוניברסיטאות בישראל להתעלם מהחוק

18 באוקטובר 2009

אין חידוש גדול בכך שהעשורים האחרונים הביאו עימם בתחומים רבים של המשק והחברה "מהפכת שקיפות". רשויות השלטון שקופות יותר מבעבר, חברות בורסאיות מחויבות בכללי גילוי רבים יותר מבעבר, עמותות מחויבות להציג לציבור מידע כספי מפורט על פעילותן, אפילו כאנשים פרטיים אנחנו הרבה יותר שקופים מבעבר, כאשר ניתן למצוא עלינו המון מידע באינטרנט (לטוב וגם לרע). ובכל זאת, ישנו גוף אחד, ציבורי בעליל, הממומן מכספי הציבור (הרבה מאד כספי ציבור), שעמד בתמורות העתים, שהיה כסלע איתן בפני רוחות השקיפות, שהצליח לשמור על חומותיו גבוהות, מוגנות ובצורות.

האוניברסיטאות בישראל נהנות מתקציב ממשלתי של כחמישה מיליארד שקלים בשנה (תמיכות ישירות ותקציבי מחקר). עוד כמליארד וחצי שקלים הן גובות מהסטודנטים בשכר לימוד, וסכומי עתק נוספים מגיעים מקרנות שונות ומתורמים פרטיים. במונחי התקציב של מדינת ישראל אלה סכומים אדירים (אם כי ראשי האוניברסיטאות טוענים בצדק כי הם רחוקים מלהספיק אם אנחנו רוצים לקיים מערכת אקדמית שתעמוד בסטנדרטים בינלאומיים מערביים). ראשי האוניברסיטאות גם מנוסים בפניות תדירות לציבור במטרה לגייס אותו להגנה על תקציביהם. ועד ראשי האוניברסיטאות איים לא אחת בהשבתת המערכת, ופונה לעתים קרובות לתקשורת במאבקיו (המוצדקים) מול האוצר. אבל תנסו פעם אחת להסתכל אל תוך האוניברסיטאות פנימה, לשאול איך הן בדיוק מנוהלות, איך מתקבלות החלטות, אילו שיקולים נשקלים במינויים, בהשקעות, בהסכמי עבודה, בחוזים עם ספקים, איך מנוהלים מכרזים. תנסו משהו מזה, ותיתקלו בחומה בצורה של שתיקה.

מה הטריק? כיצד ראשי האוניברסיטאות מצליחים לשמור על רמה גבוהה של חשאיות בעולם שהולך ונהיה שקוף? קוראים לו "חופש אקדמי". החופש האקדמי הינו ערך חשוב ביותר, לפיו אסור לשום גורם חיצוני להתערב בהחלטות האקדמיות שמתקבלות על-ידי מוסד להשכלה גבוהה, ואף למוסד עצמו אסור להתערב בהחלטות האקדמיות שמתקבלות על-ידי גופים בתוכו או על-ידי חברי סגל וחוקרים. חיוני לשמור על הערך הזה אם אנחנו כחברה רוצים ליהנות מפירות האקדמיה חופש ביטוי, חדשנות, חשיבה יצירתית ופורצת דרך, צמיחה וקידמה. אלא שהאוניברסיטאות גילו שמאחורי מונח ה"חופש האקדמיה" אפשר להחביא עוד הרבה פעילויות אחרות. אמנם אין בינן לבין חופש אקדמי כלום, אבל אם אפשר לנצל את החופש הזה לשם הסתרת דברים אחרים, למה לא?

לפני כשנתיים החליטה הכנסת להחיל על האוניברסיטאות את חוק חופש המידע. נציגי ההשכלה הגבוהה הגיעו לוועדת החוקה וזעקו כי יש בכך איום על החופש האקדמי. הועדה שרצתה בכל מאודה לשמור עליו, קבעה שהחוק יחול על האוניברסיטאות לניהול ענייניהן הכספיים. מאז המשיכו האוניברסיטאות בחגיגת חשאיות ולמעשה התעלמו כמעט מהחלת החוק עליהן. מאחורי החופש האקדמי הן מחביאות למשל בקשה לקבל מידע על מה נעשה בכספי תורמים (אפילו אם המבקשת היא יורשת של התורמים עצמם), למשל הם טוענים שהם לא צריכים למסור מידע על נכסים שברשותם (שהרי נכס זה לא "עניין כספי"), למשל הן מסרבות למסור פרטים על חוזים עם קבלני כח אדם או מבצעי עבודות שיפוצים (גם זה לא "עניין כספי"). אין מה לדבר על פירוט תקציבי מחקר. גם חברי סגל שמנסים להבין למה ועדה מסוימת מנעה את קידומם בדרכה, או הביאה לסגירת החוג שלהם, נענים בסירוב אוטומטי. הכל בשם החופש האקדמי. בתי המשפט הבהירו שוב ושוב ושוב את עמדתם, לפיה גם אוניברסיטאות חייבות בשקיפות (כל הדוגמאות לעיל לקוחות מתוך התדיינויות משפטיות או בקשות מידע שסורבו על-ידי האוניברסיטאות). אלה מצידן ממשיכות להתעלם גם מהחוק וגם מהפסיקה. השיא היה כאשר אוניברסיטת בר-אילן סירבה למסור למשרד האוצר מידע על המשכורות המשולמות בה, עד שהמשרד נאלץ לאיים בהקפאת תקציביה.

החשאיות הארכאית שאופפת את האוניברסיטאות חייבת לעבור מהעולם בהקדם, משלוש סיבות: ראשית, היא פוגעת בזכות הציבור לדעת מה נעשה בתקציביו וביכולתו להבין מה הצדק בדיונים הציבוריים סביב ההשכלה הגבוהה בישראל. שנית, היא מבזה את רעיון ה"חופש האקדמי". כשם שהממשלה נושאת לא אחת את המושג "ביטחון" לשווא, בנסיון להשתיק ביקורת לגיטימית, כך נוהגים ראשי האוניברסיטאות בחופש האקדמי. הם מוזילים את הרעיון החשוב הזה כאשר הם הופכים אותו לכלי להגנה על אינטרסים מאוד לא אקדמיים. שלישית, היא פוגעת באוניברסיטאות עצמן, כאשר חוסר שקיפות מונע בקרה ציבורית שעשויה, חלילה וחס, להביא לביקורת בונה, לגילוי כשלים, לשיפורים ושינויים לטובה במערכת עצמה. לכן יש לומר לראשי האוניברסיטאות לקראת שנת הלימודים החדשה לא עוד מגדל שן אקדמי סגור, התחברו לעולם המידע הפתוח, ואולי תגלו בטווח הארוך ששקיפות תעבוד גם לטובתכם.

עוד על חוסר השקיפות באקדמיה:

מאמר מאת פרופ’ חיים רחמן מהטכניון

פס"ד: אוניברסיטת חיפה נ’ אברהם עוז

בית המשפט הורה לאוניברסיטת בר אילן לחשוף פרוטוקולים מוועדת מינוי סגל אקדמי

פרופ’ רחמן כותב על הניסיון הכושל ליישם את חוק חופש המידע בטכניון

 

פורסם תחת:

בהרחבה, חדשות

תגים:

באתרנו מתפרסם מידע שנמסר מרשויות ציבוריות, כפי שהתקבל מהן. אנו עושים כמיטב יכולתנו להבטיח שלא יעלה לאתר מידע שיש בפרסומו משום פגיעה בזכויות הפרט. אם אתם סבורים שבכל זאת עלה באתר מידע כזה, אנא עדכנו אותנו במייל לכתובת: info@meida.org.il