דילוג לתוכן העמוד

התנועה חושפת: איך חולקו 44 מיליון השקלים שיועדו למימון סייעות בגנים

בקשת המידע שהגשנו למשרד החינוך

המידע שקיבלנו על תוכנית הסייעות

הכתבה של ליאור דטל בדה מרקר

בפברואר 2014 הציג משרד החינוך את התוכנית להצבת יותר מ-1,200 בנות שירות לאומי בגנים לילדים, החל בגיל שלוש. שר החינוך לשעבר, שי פירון, כתב אז בעמוד הפייסבוק שלו: "הערב צעדנו צעד נוסף, קטן, לקראת הפיכתה של מערכת החינוך שלנו לטובה יותר. זהו מהלך המבטא שוב את עומק שיתוף הפעולה בין משרד החינוך למשרד האוצר, ובעיקר את העבודה המשותפת, המתואמת, עם חברי יאיר לפיד". התוכנית היא תולדה של שיתוף פעולה בין שרי יש עתיד לסגן שר החינוך, אבי וורצמן, שמונה לאחראי על הגיל הרך במשרד (הבית היהודי), ופירון הודה לו באותה הזדמנות על תרומתו למערכת.

במערכת הבחירות הנוכחית מציגה מפלגת יש עתיד את התוכנית כאחד מהישגיה: “מדובר בבשורה גדולה להורים ובהקלה משמעותית עבור הגננות, הסייעות וההורים", נכתב באתר האינטרנט של הסיעה. “החלטה זו היא צעד נוסף בשורה של צעדים שקידם פירון במטרה לספק מענה מיטבי לילדי הגיל הרך והוריהם שבחרו בחינוך הציבורי והשוויוני על פני חינוך יקר שאינו אפשרי עבור רובם".

נתונים שהעביר משרד החינוך לבקשת התנועה לחופש המידע, לאחר חודשים רבים שבהם ביקש TheMarker את הנתונים אך המשרד עיכב את העברתם, מגלים כי התוכנית רחוקה מלהיות שוויונית או מיטבית, בעיקר עבור הורים וילדים מיישובי המרכז ומעמד הביניים – וכי היא מסייעת במקרים רבים להתנחלויות ויישובים קטנים.

למעשה, רוב גני הילדים כלל לא תוגברו בסייעות המתנדבות בשירות לאומי כחלק מהתוכנית החדשה. מתוך 1,200 הסייעות שעליהן הכריז משרד החינוך בשנה שעברה (מספר זהה מופיע בתעמולה של יש עתיד), תיקצב משרד האוצר 1,000 תקנים, מהם אוישו לבסוף 790.

עם זאת, מנתוני משרד החינוך עולה כי בנות השירות הלאומי שובצו באופן תמוה, ללא קריטריונים ברורים מספיק וללא בקרה, תוך העדפה שניתנה ליישובים מסוימים. המשרד תיגבר התנחלויות ויישובים מסוימים במספר זהה של סייעות שנשלחו ליישובים גדולים בהרבה במרכז ובשרון. ברוב המקרים זכו ערים גדולות להקצאה גדולה יותר של בנות שירות לאומי, אך השפעתן של אלה כמעט אפסית לנוכח המספר הגבוה של הילדים הלומדים בגנים.

בסך הכל, 9.5% מהסייעות בתוכנית הוקצו להתנחלויות, 0.1% מהסייעות הוקצו ליישובים חרדיים (סייעת אחת בלבד באלעד), ורק שתי סייעות הוקצו ליישובים ערביים (לכפר מנשייה זבדה). זאת, אף שבמערכת החינוך לומדים כ-100 אלף תלמידי גן ערבים, דרוזים ובדואים, כ–67 אלף מהם בגני הילדים הציבוריים. (מספר תלמידי הגן בכל יישוב מבוסס על נתוני משרד החינוך לשנת הלימודים 2014, וכולל את כל תלמידי הגן – ולא רק את גני טרום חובה – במטרה להראות באופן כללי את היחס בין מספר הסייעות למספר ילדי הגנים בכל יישוב).

כ-41% מבנות השירות הלאומי הוקצו ליישובי הפריפריה, וכ-47% מבנות השירות הוקצו ליישובי המרכז – אך מספר התלמידים ביישובי המרכז שהשתתפו בתוכנית גדול פי שניים.

אם משווים את מספר בנות השירות שהוקצו ליישובים השונים למספר תלמידי הגן, עולה כי גם בפריפריה וגם בהתנחלויות הוקצתה לבסוף סייעת אחת לכל 200 תלמידי גן, בעוד היחס ביישובי המרכז הוא בת שירות אחת לכ-350 תלמידים. ואולם מספר תלמידי הגן ביישובי הפריפריה שהשתתפו בתוכנית גדול פי ארבעה מזה שבהתנחלויות שהשתתפו בתוכנית.

המשרד הקצה 15 בנות שירות לארבעה יישובים דתיים בפריפריה – בר יוחאי, חמד, יד בנימין, ומצפה אילן. ביישובים אלה לומדים בסך הכל פחות מ-700 תלמידים, כך שמדובר בבת שירות עבור כל 45 תלמידים.

בשנת הלימודים הנוכחית, בחר משרד החינוך להקצות את בנות השירות הלאומי ל-117 יישובים, בתקציב שהסתכם ב-23 מיליון שקל (כל תקן עלה למדינה כ-29 אלף שקל, שעברו לעמותות העוסקות בהתנדבות). גורם הבקיא באופן יישום התוכנית אמר בתגובה כי נראה שההקצאה בוצעה בחלקה על פי קשרים פוליטיים, ולא רק מטעמים עניינים.

ברשימת היישובים שמשרד החינוך העביר לתנועה לחופש המידע מופיע רק יישוב ערבי אחד, אף שהציבור הערבי מתנדב לשירות אזרחי. ברשימה לא נמצאים גם כמעט יישובים חרדיים (בני ברק, למשל, לא זכתה אפילו להקצאה אחת). מצד שני, המשרד מצא תקנים להעביר ליישובים קטנטנים כמו רוויה, אשחר, רחוב ואליקים – אף שלפי נתוני משרד החינוך לומדים בכל אחד מהם כמה עשרות תלמידי גן.

בניגוד לנתונים שמשרד החינוך העביר בעצמו לתנועה לחופש המידע, מהמשרד נמסר בתגובה כי הוא הקצה כ-200 תקנים נוספים (שאינם מופיעים ברשימה שהעביר) ליישובים הערביים באמצעות הרשות לשירות הלאומי־אזרחי, יחידת הסמך הממשלתית לשירות לאומי, וכי יש לפנות אליה לבירורים. פנינו לרשות, שם נמסר לנו מידע שונה לגמרי.

שר־שלום ג'רבי, ראש הרשות לשירות לאומי אזרחי, נשאל כמה תקנים מתוך 1,000 התקנים בתוכנית החדשה לתגבור בנות שירות לאומי בגני הילדים העביר משרד החינוך ליישובים ערבים דרך הרשות, הוא השיב: “לא קיבלנו אפילו תקן אחד". ככל הנראה, המשרד מתייחס לתקנים שהעביר לרשות במסגרת תוכניות ישנות יותר.

אין בקרה על היישום

לצורך יישום התוכנית הקצה משרד האוצר למשרד החינוך 44 מיליון שקל (תקציב התוכנית בשנתיים האחרונות היה כ-34 מיליון שקל במצטבר). אלא שמשרד החינוך, מתברר, לא מבצע בקרה ופיקוח על התוכנית ועל השימוש בתקציבים, ואיש במשרד אינו יודע באילו גנים בכל רשות שובצה לבסוף כל סייעת ואם התקן בכלל אויש לבסוף. המידע הזה נותר אצל הרשויות המקומיות, שהיו אחראיות על חלוקת הסייעות שהוקצו על ידי המשרד בכל רשות.

"שיבוץ התקנים לגנים נעשה על ידי הרשויות המקומיות", הודיע המשרד לתנועה לחופש המידע שביקשה את הנתונים. "שמות הגנים המשתתפים בתוכנית אינם קיימים ברשותנו".

תשובת המשרד בעייתית במיוחד. המשרד קבע כי הסייעות החדשות ישובצו רק בגני טרום חובה, שבהם לומדים יותר מ-20 תלמידים ותוך העדפה לגני ילדים באוכלוסיות המוחלשות. למרות זאת, הוא הסיר את אחריותו משיבוץ המתנדבות על ידי הרשויות המקומיות, ואפילו לא אסף מהן נתונים על השיבוץ בפועל – כך שהוא אינו יודע אם הסייעות החדשות נשלחו לגן בתוך היישוב, האם שובצו בגנים שסובלים מהצפיפות החמורה ביותר, או אם שובצו בגני ילדים בשכונות עם הרקע הכלכלי הקשה ביותר. המשרד הודיע גם כי חלק מבנות השירות התניידו בין הגנים, אך הוא אינו עוקב אחר המתרחש. מקור במערכת החינוך אמר כי המשרד אפילו לא יודע אם בנות השירות הלאומי ששיבץ לרשות מקומית מסוימת אכן התנדבו לבסוף באותה רשות.

"בקשת חופש המידע שהוגשה מטעם התנועה נענתה, אך רב הנסתר בה על הגלוי", אומרת עו"ד אלונה וינוגרד, מנכ"לית התנועה לחופש המידע. "כיצד ייתכן ששמות הגנים אינם נמצאים בידי המשרד? קשה להבין כיצד יכול לבצע הרגולטור את תפקידו במצב כזה. ולראיה, העובדה המטרידה שאין גנים מהמגזר הערבי שמופיעים ברשימת היישובים שפורטו בתשובה לבקשה.

"לפעמים, בקשת חופש מידע חושפת מידע מהותי שמוסתר מעיני הציבור. בפעמים אחרות היא חושפת מחדל על מידע שאמור להיות בידיי הרשות אך אינו קיים. לצערנו, בבקשה הזאת נחשפנו למקרה השני".

ממרכז השלטון המקומי נמסר: "אופן שיבוץ בנות השירות הלאומי כסייעות ברשויות מעלה שלל סימני שאלה ומעיד על שיטת תקצוב נטולת שקיפות, מפלה ובלתי שוויונית. מעולם לא נערך דיון עם הרשויות המקומיות לגבי הצרכים הקיימים בשטח או כינוס לטובה הגדרת שיטה אחידה ושוויונית להקצאת המתנדבות על פי קרטריונים קבועים ומוסכמים מראש.

"מדאיג במיוחד למצוא כי בנות השירות אינן מוצבות כלל ברשויות הערביות, שם המצוקה גדולה במיוחד. אנחנו קוראים למשרד החינוך לשבת בדחיפות עם הרשויות כדי לדאוג לרווחת כלל התושבים במדינת ישראל — ולא רק לחלקן המצומצם. המציאות הנוכחית, שבה קיים היעדר חמור של סייעת שנייה ברשויות מתגלגל שוב ושוב לפתחו של האזרח, ולא נוכל להסכים לכך. ללא מימון ממשלתי מלא של משרד החינוך והאוצר לא יוכלו הרשויות לתת את המענה הנדרש בגנים".

המשרד בחר במכרז ארבע עמותות שפועלות בתחום ההתנדבות בשירות הלאומי, שאחראיות על גיוס ושיבוץ הסייעות המתנדבות, הכשרתן ואספקת פתרונות דיור ותוקצבו בהתאם למספר בנות השירות בתוכנית – האגודה להתנדבות, בת עמי, עמינדב, ושלומית. גורמים הבקיאים בנושא, הביעו תמיהה על כך שבמכרז לא נבחרו עמותות נוספות, המזוהות יותר עם הציבור החילוני או הערבי.

פי עשרה תלמידים – אותו מספר סייעות

אז כיצד נראית הקצאת המשאבים? המושב הדתי בר יוחאי, למשל, קיבל בשנת הלימודים הנוכחית הקצאה של שתי סייעות מהשירות הלאומי כתגבור לגני הילדים. במושב לומדים כמה עשרות תלמידי גן, לפי נתוני משרד החינוך. למרות זאת, הוא זכה להקצאת בנות שירות דומה לזו שניתנה לירוחם או למצפה רמון, שבהם לומדים כמה מאות תלמידי גן בכל ישוב. גם ליישובים הדתיים הקטנים מצפה אילן וחמד, שבכל אחד מהם כמה עשרות תלמידי גן בלבד וגנים בודדים, הוקצתה בת שירות לאומי אחת לכל יישוב.

דוגמה נוספת: ביישוב המעורב לחילונים ודתיים אשחר, שבו כ-70 תלמידים בגנים הציבוריים, הוקצו שלוש בנות שירות לאומי כתגבור לגני הילדים, בדומה להקצאה שניתנה להרצליה, שבה לומדים כ-3,500 תלמידי גן ולקרית אונו, שבה לומדים מאות תלמידי גן בגנים הציבוריים.

בנתוני משרד החינוך בולטות גם התנחלויות, שזכו בחלק מהמקרים להקצאה גבוהה ביחס למספר תלמידי הגן בתחומן, בהשוואה ליישובי המרכז ולחלק מיישובי הפריפריה. בסך הכל, פחות מ-10% מהסייעות שובצו בהתנחלויות, אך זהו שיעור גבוה בהתחשב במספר הנמוך של תלמידי הגן בהן.

כך למשל, משרד החינוך הקצה תשע בנות שירות לאומי לתגבור גני הילדים בהתנחלות אלון שבות, שבה מתגוררים כ-3,000 תושבים ולומדים כ-259 תלמידי גן. לעומת זאת, לעיר אילת, שבה מתגוררים כ-50 אלף תושבים ומספר תלמידי הגן בה גבוה פי כמה, הוקצו רק שמונה סייעות.

להתנחלויות בהר חברון, שבהן פחות מ–800 תלמידים בגנים הציבוריים, הקצה משרד החינוך 16 בנות שירות לאומי – מספר זהה של בנות שירות לאומי הועבר לעפולה; לרמת גן, שבה כ-5,000 תלמידי גן, הוקצו רק ארבע בנות שירות; ואפילו שדרות זכתה להקצאה נמוכה של בנות שירות – 12 בלבד. למעלה אדומים הקצה המשרד 16 בנות שירות לאומי – אך לנתיבות ולקרית גת – 12 בלבד.

דוגמאות נוספות: בהתנחלויות אפרתה ובית אל יש כ-600 ילדי גנים ציבוריים, וכך גם בהתנחלות טלמון. אפרתה זכתה לקבל ארבע בנות שירות לאומי כתגבור בגני הילדים, ובית אל וטלמון קיבלו שתי סייעות כל אחת. זאת, בעוד בקרית שמונה, שבה מספר תלמידי הגן קרוב ל-1,000, התקבלו גם כן שתי סייעות. משרד החינוך שלח גם ארבע סייעות לרעננה, שתיים להרצליה, וחמש סייעות לבת ים – אך שם לומדים אלפי תלמידי גן בכל יישוב. בדימונה לומדים יותר מ-1,500 תלמידי גן, אך שובצו רק ארבע בנות שירות לאומי.

עם זאת, אריאל זכתה להקצאה נמוכה למדי של בנות שירות לאומי, למרות גודלה, ואלפי מנשה לא קיבלה הקצאה כלל.

בערים הגדולות במרכז שסובלות במיוחד מצפיפות גבוהה בגני הילידם וממחסור בסייעות, המשרד לא הקצה די בנות שירות לאומי, והשפעתן לא הורגשה.

בתל אביב לומדים כ-13 אלף תלמידי בגנים הציבוריים, אך משרד החינוך הקצה לעיר רק 26 בנות שירות לאומי. בירושלים לומדים כ-15 אלף בגנים הציבוריים, אך המשרד שיבץ רק 66 בנות שירות לאומי בעיר.

ההקצאה לאשדוד מסתכמת ב-43 מתנדבות לעיר, שבה לומדים כ-6,000 ילדים בגנים הציבוריים. לעומתז את בהוד השרון, כפר סבא וחולון הוקצה מספר נמוך במיוחד של בנות שירות ביחס למספר גבוה של תלמידי גן. בגבעתיים, שבה לומדים כ-2,000 תלמידים הוקצתה סייעת אחת.

"ההקצאה בוצעה באמצעות הרשויות"

ממשרד החינוך נמסר לדה מרקר: "בשנת הלימודים תשע"ד הופעלה לראשונה התוכנית בגני הילדים, בסך של כ-400 תקנים בעלות של כ-11.6 מיליון שקל ובשנת הלימודים תשע"ה הופעלו בגני הילדים כ-900 מתנדבות בעלות של כ-23 מיליון שקל. בנות השירות הלאומי מועסקות על ידי עמותות שזכו במכרז כדין, ואלה חולקו על פי מפתח הזכייה במכרז. בנוסף על התקנים האמורים לעיל הופעלו גם כ-200 תקנים בגני הילדים במגזר הערבי. תקנים אלה הופעלו על ידי הרשות לשירות לאומי אזרחי. יודגש כי התקנים שהוקצו לרשויות חולקו בהתאם למפתח החלוקה של מדד הלמ"ס היישובי ומספר הילדים בשנתון של בני 3, וכל זאת בתיאום עם האגף לחינוך קדם יסודי. יצוין כי ההקצאה בוצעה באמצעות הרשויות המקומיות שלהן המידע העדכני ביותר לגבי גני הילדים בתחומן".

עזרו לנו להמשיך להילחם על המידע
בואו לעגל לטובה לתנועה
היכנסו עכשיו, זה לוקח דקה, ותרמו לנו את האגורות מהעודף בכל קנייה. קניתם ב-99.90 ₪? תרמתם לנו 10 אגורות. כ-5 שקלים בחודש במצטבר. בשבילנו זה המון. ❤️