fbpx

החטיבה להתיישבות זקוקה למהפכת שקיפות / עינת הורביץ

חברי הכנסת מימין ומשמאל חייבים לשלב ידיים ולקדם את הדבר שיש עליו הסכמה: להחיל את חוק חופש המידע על החטיבה להתיישבות באופן רשמי

22 בנובמבר 2015

ועדת השרים לענייני חקיקה החליטה באחרונה לתמוך בהצעת החוק של ח"כ בצלאל סמוטריץ' (הבית היהודי) להסדרת מעמדה של החטיבה להתיישבות. אין להיתמם: הצעת החוק באה על רקע הביקורת של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה מפברואר, נגד התפרקות הממשלה מסמכותה בתחום פיתוח ההתיישבות והעברת שיקול הדעת באופן בלעדי לחטיבה להתיישבות, שעליה אין פיקוח ובקרה ממשיים.

הצעת החוק מבקשת להלבין את המצב הקיים, וזאת בטרם התקבלו החלטות בוועדת מנכ"לים, שבוחנת כיצד בדיוק להסדיר את פעילות החטיבה. משום כך, ההתנגדות החריפה להצעת החוק מצד כל מפלגות האופוזיציה — ברורה. אבל הצעת החוק יוצרת הזדמנות לעגן בחקיקה את חובות השקיפות, הדיווח והשוויוניות שחלות על גופים ציבוריים גם לגבי החטיבה להתיישבות.

החטיבה להתיישבות היא חלק מההסתדרות הציונית, שיחד עם שאר המוסדות הלאומיים — הסוכנות היהודית, קק"ל וקרן היסוד — הרימו תרומה מכרעת לציונות, בניין הארץ והמשכיות העם היהודי. אין זהות בין הגופים האלה — חלקם מקבלים תקציב מהמדינה או חולשים על רכוש ציבורי רב ערך (קרקעות), בעוד שחלקם מגייסים כסף מתרומות של יהודים בחו"ל.

לגבי קק"ל, הועלו בשנים האחרונות טענות קשות על בזבזנות הגובלת בשחיתות (ציבורית, אם לא פלילית). החטיבה להתיישבות הואשמה בהעברת כספים בצורה סקטוריאלית בוטה למטרות אידיאולוגיות, ולעתים בניגוד למדיניות מוצהרת של הממשלה.

למרבה הצער גופים ציבוריים חשובים אלה, החולשים על רכוש ציבורי עצום ומקבלים תקציב ממשלתי (חלקם), אינם שקופים: התקציב המפורט לא גלוי — וכך לא ניתן לדעת למה בדיוק חולקו הכספים הרבים שמנהל אותו גוף; פרוטוקולים אינם נחשפים בדרך כלל אלא רק באופן אקראי או מגמתי; ודו"חות ביקורת, תבחינים ונהלים אינם חשופים — ומתעורר חשש שאינם קיימים.

כך למשל, בדיון שנערך בשבוע שעבר בוועדה המיוחדת ליישום הנגשת המידע הממשלתי ועקרונות שקיפותו לציבור, התברר שקיימת מחלוקת עובדתית: האם תקציב החטיבה להתיישבות הוא 60–70 מיליון שקל או 460 מיליון שקל? איך הגענו למצב שבו אין הסכמה על עובדות כל כך בסיסיות, עוד לפני שהגענו לדיון האידיאולוגי — לאן הולך הכסף? הסיבה היא שאין למעשה כל שקיפות בעבודת החטיבה להתיישבות, והדיווחים שלה חלקיים במקרה הטוב.

גם כאשר מדווחים בכנסת על תקציב החטיבה וההקצאות שנתנה, זה דיווח נקודתי שמשקף נקודת זמן ספציפית. מחר התמונה יכולה להשתנות. בנוסף, לחברי הכנסת ולציבור אין אפשרות לבחון את המידע שניתן כי בסיס הנתונים (למשל, התקציב המלא) אינו נחשף. נתונים, כידוע, אפשר להציג ביותר מדרך אחת.

שקיפות אמיתית משמעותה שקיפות לא רק כלפי אגף התקציבים באוצר, או כלפי הכנסת. שקיפות אמיתית קיימת רק כאשר כל אחד ואחת מתושבי ישראל יוכלו לפנות לחטיבה להתיישבות (או לקק"ל, או לסוכנות) בבקשת מידע. למשל, אילו הקצבות חילקתם ב–2015, ב–2016 וב–2017.

בכל נקודת זמן, כל אחד יוכל לעצור לבחון את השאלות שמטרידות אותו לגבי השימוש בכספי ציבור. רק חקיקה מפורשת שתחיל את חוק חופש המידע על החטיבה להתיישבות, תחייב שקיפות מלאה בפעילות החטיבה — כך שהעברת מידע לא תהיה תלויה ברצון הטוב של יושב ראש מתחלף ותאפשר פנייה לבית המשפט לעניינים מינהליים אם המידע לא נמסר.

יו"ר קק"ל הנכנס, דני עטר, הצהיר כי יחיל את חוק חופש המידע על קק"ל. נחכה ונראה אם להצהרה הזאת יהיה יישום מעשי, ואולם ההצהרה מסמנת עידן חדש שבו מנהיגי המוסדות הלאומיים מפנימים את חשיבות השקיפות לאמון הציבור במוסדות אלה. גם ח"כ סמוטריץ' הצהיר בכנסת שהוא תומך בהתנהלות שקופה של החטיבה להתיישבות ובהתאם לכל כללי המינהל התקין לפי דין.

תהא אשר תהא צורתה הסופית של הסדרת פעילות החטיבה — חברי הכנסת מימין ומשמאל חייבים לשלב ידיים ולקדם את הדבר שיש עליו הסכמה: להחיל את חוק חופש המידע על החטיבה להתיישבות באופן רשמי.

המאמר פורסם גם בדה מרקר

פורסם תחת:

בהרחבה, חדשות

אתם מוזמנים להגיב

אנא שמרו על שפה נאותה. המערכת שומרת לעצמה את הזכות לא לאשר תגובות שאינן עומדות בכללי האתר.

באתרנו מתפרסם מידע שנמסר מרשויות ציבוריות, כפי שהתקבל מהן. אנו עושים כמיטב יכולתנו להבטיח שלא יעלה לאתר מידע שיש בפרסומו משום פגיעה בזכויות הפרט. אם אתם סבורים שבכל זאת עלה באתר מידע כזה, אנא עדכנו אותנו במייל לכתובת: info@meida.org.il