כבוד: התנועה במקום ה-12 בדירוג המשפיעים של עיתון דה מרקר

בדירוג מאה המשפיעים השנתי של העיתון נבחרה התנועה ביחד עם עמותת הצלחה ועו"ד שחר בן מאיר. שמחים להיות בחברה טובה של משחררי מידע ציבורי

14 בספטמבר 2018

לרשימת 100 המשפיעים של מגזין דה מרקר

מקום 12: משחררי המידע הציבורי

הנימוקים לבחירה:

לכל אזרח במדינת ישראל יש זכות לקבל מידע מרשות ציבורית. בשנים האחרונות נהפך חוק חופש המידע לכלי מרכזי להפיכת הרשויות הציבוריות לשקופות יותר. הכלי הזה אינו מושלם. לא תמיד מתקבל כל המידע ולעתים נדרשת התערבות של בתי המשפט (לאחר סירוב למתן המידע) – אבל גם במידע שמתקבל וגם בהתעקשות מול המערכת יש ערך גדול להגברת השקיפות. המידע שמתקבל משתרע על פני תחומים ומשרדים שונים, החל מיומני פגישות של שרים, הוצאות בתי ראש הממשלה וניגודי עניינים של בכירים במגזר הציבורי, וכלה בנתוני האימוץ של ילדים מישראל ובחו"ל ואפילו בשמות הרבנים שעמם נפגש הרמטכ"ל מאז שנכנס לתפקידו.

בין המובילים שבמשגרי בקשות חופש המידע נמצאים התנועה לחופש המידע ועמותת הצלחה, עם מאות בקשות בשנה. לזכותה של התנועה לחופש המידע, שמנהלת כיום רחלי אדרי,  אפשר לזקוף את בקשת המידע והעתירות המשפטיות הנוגעות להוצאות מעון ראש הממשלה, שחשפו התנהלות לא סבירה של דיירי הבית ושומרי הסף, וכן מידע שהתקבל אודות הנכסים של דואר ישראל שנמצא לפני הליך הפרטה, נתונים ממשרד הבריאות וקופות החולים על השימוש הגובר של ישראלים בתרופות אופיאטיות ומשככי כאבים, וציוני מבחני הבגרות בפילוח בית ספרי (ולא רק אזורי) על פי מקצוע ומספר יחידות.

גם היועץ המשפטי של עמותת הצלחה, אלעד מן, מרבה בבקשות שחשפו בשנים האחרונות שלל נתונים חשובים עם ערך לציבור. בהם יומנים של שרים, טיסות של בכירים, נתוני תפיסות וחילוטים אצל חשודים על פני תקופה של עשור, והרשימות המלאות של ניגודי העניינים של שופטים, לרבות שופטי העליון.

ה"נדנוד" למערכות השלטון והפעילות למען הציבור מתבטאת גם בהגשת תביעות צרכניות ועתירות לבג"ץ, ואת זה עמותת הצלחה עושה באופן קבוע. כך למשל, עתירה שהגישה לבג"ץ לקביעת קריטריונים להעמדת שוטרים לדין משמעתי או פלילי במח"ש הסתיימה בהודעת הפרקליטות על ניסוח הנחיות.

מי שמרבה בהגשת עתירות לבג"ץ המכוונות להתנהלות נבחרי ציבור – ובראשם ראש הממשלה נתניהו – הוא עורך דין שחר בן מאיר שמתמחה בהגשת תביעות ייצוגיות. בעוד שבהגשת ייצוגיות יש גם פוטנציאל ממשי לשכר טרחה, במקרה של העתירות והבקשות השיקול הכלכלי אינו קיים; במקרה הטוב יוחזרו הוצאות מינימליות. כך למשל, בן מאיר הגיש ב־2017 עתירה לבג"ץ נגד המשך העסקתו של עו"ד יצחק מולכו כיועץ מדיני של ראש הממשלה, וכמה ימים לפני המועד לתשובת המדינה מולכו הודיע שהוא מתפטר. בן מאיר גם הגיש בקשות חופש מידע רבות, ובהן הבקשה לקבל את מועדי הפגישות של ראש הממשלה ובעל השליטה בבזק שאול אלוביץ' ואת עלויות נסיעות ראש הממשלה לחו"ל.

אחת ההצלחות של בקשות חופש המידע היתה חשיפת הוצאות נסיעות נתניהו לחו"ל ב־2015, שהסתכמו בכ־8 מיליון שקל. את המידע קיבל בן מאיר לאחר שהגיש עתירה לבית המשפט שבה כתב כי "הביקור של ראש הממשלה (ורעייתו) לא נערך על חשבונם הפרטי, אלא על חשבון העותר (כחלקו היחסי בתשלומי המסים), ושאר משלמי המסים במדינת ישראל. במדינה מתוקנת, ראוי היה כי משרדי הממשלה יציגו לציבור באופן שקוף וגלוי (למעט משיקולי סודיות שאינם רלוונטיים כאן) את ההוצאות של משרדי הממשלה לרבות הוצאות בדבר עלות הנסיעות של נבחרי ציבור לחו"ל".

אתם מוזמנים להגיב

אנא שמרו על שפה נאותה. המערכת שומרת לעצמה את הזכות לא לאשר תגובות שאינן עומדות בכללי האתר.

באתרנו מתפרסם מידע שנמסר מרשויות ציבוריות, כפי שהתקבל מהן. אנו עושים כמיטב יכולתנו להבטיח שלא יעלה לאתר מידע שיש בפרסומו משום פגיעה בזכויות הפרט. אם אתם סבורים שבכל זאת עלה באתר מידע כזה, אנא עדכנו אותנו במייל לכתובת: info@meida.org.il