fbpx

בית המשפט הורה לצה"ל לחשוף את נתוני הקב"א והדפ"ר בפני חיילים

"לא השתכנעתי כי מסירת המידע עשויה לפגוע בביטחון המדינה או לשבש את תפקודו של צה"ל", קבעה השופטת מיכל רובינשטיין, ובהחלטה תקדימית הורתה לצבא לחשוף בפני חיילים ואזרחים את נתוניהם האישיים. השופטת קיבלה במלואה את עתירת התנועה לחופש המידע, וקבעה שזכותו של אדם לעיין במידע המוחזק אודותיו במאגרי מידע, וכן זכותו של האזרח לקבל מידע מהרשויות גוברות על התנגדות הצבא

31 בדצמבר 2009

הישג גדול לחופש המידע בישראל: בפסק דין תקדימי מקבל בית המשפט את עתירת התנועה לחופש המידע ומורה לצה"ל למסור לחיילים ואזרחים את נתוניהם האישיים. "לא השתכנעתי כי מסירת המידע עשויה לפגוע בביטחון המדינה או לשבש את תפקודו של צה"ל", קבעה השופטת מיכל רובינשטיין , סגנית נשיא בית המשפט המנהלי בתל אביב, והורתה לצה"ל למסור לחיילים ולמתגייסים את נתוני הקב"א והדפ"ר שלהם, על פי בקשתם. רובינשטיין קיבלה במלואה את עתירת התנועה לחופש המידע, שהוגשה באמצעות עו"ד רז בן דור, וביוזמת המועמד לשירות צבאי יהודה גוטמן. בהכנת העתירה השתתף גם איתי אברמוב, סטודנט בקליניקה של התנועה לחופש המידע במכללה למינהל.

בעתירת חופש המידע שהגישה התנועה לפני למעלה משנה היא דרשה לאפשר לעותרים לדעת מה הם ציוני הקב"א והדפ"ר שלהם, ממש כשם שכל חייל יודע מהו הפרופיל הרפואי שלו. למרות שלקב"א ולדפ"ר השפעה רבה על התפקיד אליו ישובצו החיילים בצבא, ולמרות שיש לנתונים אלה השלכות גם על המשך דרכם, הצבא סירב לאפשר לפונים לקבל מידע זה.

השופטת רובינשטיין דחתה אחת לאחת את טענות הצבא וקבעה שזכותו של אדם לעיין במידע המוחזק אודותיו במאגרי מידע, וכן כי זכותו של האזרח לקבל מידע מהרשויות גוברות על הנימוקים שהעלה הצבא לדחיית מסירת המידע המובקש.

בין השאר טען צה"ל כי קבלת העתירה תביא לשיבוש בתפקודו מאחר שפרסום הנתונים יגרור גל של ערעורים מצד חיילים ומתגייסים. "החשש כי מספר הערעורים יעלה בעקבות גילוי המידע אינו יכול להוות מחסום למסירתו של המידע", כתבה השופטת. גם הטענה כי פרסום הנתונים יביא ל"פגיעה של ממש בביטחון המדינה" נדחתה על הסף: "סבורני כי ב"כ המשיבים מיהר להיתלות בסייג זה וללא הצדקה של ממש. תרחיש האיימים שהציג בכתבי טענותיו… לפגיעה אנושה ביכולתו של צה"ל לבצע את תפקידיו ולהגן על ביטחון המדינה… אינה מתקבלת על הדעת", נכתב בפסק הדין.

עוד טען הצבא כי "אם ציונו של כל מתגייס על מרכיביו השונים ייחשף, אזי תוך זמן קצר יידע הציבור כיצד לכלכל את צעדיו ולתכנן מראש את שלבי ואופן הגיוס לצה"ל". והתוצאה תהיה הרת אסון: "יאבד הכלח על תהליך מיון כוח האדם של צה"ל" דבר שיוביל לפגיעה חמורה בביטחון המדינה. "אודה ואומר כי ככל שהפכתי בטענה זו של ב"כ המשיבה לא הצלחתי לרדת לעומק חששו", כתבה השופטת בפסק הדין. מרכיבי הקב"א כבר ידועים לציבור, ולכן "עמדתם הדווקאנית של המשיבים לפיה דווקא מסירת הדירוג הסופי היא שתעמיד את צה"ל בסכנה, אינה הגיונית ואינה עולה בקנה אחד עם נכונותו של צה"ל לחשוף את הקריטריונים לחישוב דירוג הקב"א", הוסיפה. גם טענת הצבא כי אם יוודעו בציבור הקריטריונים לפיהם מחושב הקב"א, יוכלו המתגייסים להשפיע עליו, נדחתה על הסף.

ציון הקב"א (קבוצת איכות) נקבע בתום תהליך האיבחון שעורך צה"ל למתגייסים. לציון חלק חשוב בקביעת שיבוצו של החייל בתפקיד אותו יבצע במסגרת שירותו הצבאי. הקב"א מורכב מכמה פרמטרים, בהם מספר שנות הלימוד של המתגייס, איכות ההשכלה שלו, ציון הדפ"ר (שנקבע על פי הישגיו במבחנים הפסיכוטכניים שנערכים בלשכות הגיוס), וגם על פי ראיון אישי (הנערך לגברים בלבד) בלשכת הגיוס.

פסק הדין של השופטת רובינשטיין

לעתירה שהגישה התנועה לחופש המידע

לכתב התגובת צה"ל לעתירה

לידיעה קודמת בנושא

לסיקור העתירה בתקשורת

פורסם תחת:

חדשות

אתם מוזמנים להגיב

אנא שמרו על שפה נאותה. המערכת שומרת לעצמה את הזכות לא לאשר תגובות שאינן עומדות בכללי האתר.

באתרנו מתפרסם מידע שנמסר מרשויות ציבוריות, כפי שהתקבל מהן. אנו עושים כמיטב יכולתנו להבטיח שלא יעלה לאתר מידע שיש בפרסומו משום פגיעה בזכויות הפרט. אם אתם סבורים שבכל זאת עלה באתר מידע כזה, אנא עדכנו אותנו במייל לכתובת: info@meida.org.il