דילוג לתוכן העמוד

ועדת כהן

שר החוץ יצחק שמיר מעיד בפני ועדת כהן לחקירת הטבח בסברה ושתילה, ב-1982 (צילום: משה מילנר/לע"מ)

שר החוץ יצחק שמיר מעיד בפני ועדת כהן לחקירת הטבח בסברה ושתילה, ב-1982 (צילום: משה מילנר/לע"מ)

חקירה: האירועים במחנות הפליטים בביירות

רקע:

טבח סברה ושתילה היה טבח שערכו אנשי הפלנגות הנוצריות במהלך מלחמת האזרחים בלבנון, בין 16 בספטמבר ל-18 בספטמבר 1982, במאות מתושבי מחנות הפליטים הפלסטינים סברה ושתילה שבמערב ביירות.

עם התגלות אירועי הטבח התכנסה הממשלה וקבעה בהחלטת ממשלה רשמית כבר למחרת סיום המאורעות כי אין לצה"ל אחריות על הטבח, וכי בהתערבותו הוא אף עצר את הטבח. אולם כשבוע לאחר הטבח כשהפרטים הולכים ומתפרסמים והביקורת הציבורית גוברת –  החליטה הממשלה: כי "שר המשפטים, בסמכות הממשלה, יציע לכבוד נשיא בית המשפט העליון לקיים את בדיקת העובדות, הקשורות במעשה הזוועה שבוצע על ידי יחידה מן הכוחות הלבנוניים בביירות. הממשלה תעמיד לרשותו של כבוד הנשיא את כל האמצעים והכלים הדרושים לעריכת בדיקה מלאה". בכך ניסתה הממשלה ליזום בדיקה שאינה תחת חוק ועדות חקירה. למחרת החלטת הממשלה ארגנה האופוזיציה הפגנת המונים בתל אביב ("הפגנת ה-400 אלף"), ושלושה ימים לאחר מכן כינס ראש הממשלה מנחם בגין את הממשלה בפעם השלישית מאז הטבח, והתקבלה הצעתו להקמת ועדת חקירה ממלכתית. ההחלטה התקבלה למרות שבגין ציין שלדעתו עדיפה הצעתו הקודמת, וכי המטרה של ועדת החקירה הממלכתית היא להפיג את הכזבים לפיהם במינוי ועדת בדיקה שאינה ממלכתית הממשלה מתכוונת להסתיר פגמים בפעילותה.

מנדט הוועדה:

בישיבת הממשלה מיום 28.09.1982, הציג היועץ המשפטי לממשלה יצחק זמיר את נוסחו המוצע של נושא ועדת החקירה, לפיו "ועדת החקירה תחקור את העובדות והגורמים הקשורים לאירועי הדמים במחנות שתילה וסברה, שבמערב ביירות, בימים 16-17 בספטמבר ותמסור לממשלה דו"ח על ממצאיה ומסקנותיה, לרבות בשאלה אם קיימת בעניין זה גם אחריות כלשהי של גורמים ישראליים, צבאיים או מדיניים". לאחר הקראת נוסח זה התבקש היועץ המשפטי לממשלה להקריא את "נוסח המינוי" של ועדת אגרנט לשם השוואה.

בטרם עלה הנוסח הסופי להצבעה, התקיים דיון בשאלת סעיף 23 לחוק וקביעת סודיות. לאחר שהובהר כי בסמכות הוועדה לקבוע הוראות סודיות בעצמה ועלה החשש כי קביעת חיסיון על ידי הממשלה תגרור ביקורת ציבורית, הוחלט לאשר את נוסח נושא הוועדה באופן מצומצם יותר וללא הוראות סודיות: "בהתאם לסעיף 2 לחוק האמור, מחליטה הממשלה כי עניין שיהיה נושא לחקירה הוא: כל העובדות והגורמים הקשורים במעשי הזוועה שבוצעו על ידי יחידה 'מן הכוחות הלבנוניים' נגד האוכלוסייה האזרחית במחנות שתילה וסברה".

לוח זמנים:

הקמת הוועדה: החלטת ממשלה על הקמתה של ועדת חקירה ממלכתית התקבלה ב-28 בספטמבר 1982, כשבועיים אחרי טבח סברה ושתילה (16-18.9.82). הוועדה הוקמה  ב-1 בנובמבר 1982.

הרכב הוועדה: בראש הוועדה עמד נשיא בית המשפט העליון דאז יצחק כהן, ובוועדה היו חברים שופט בית המשפט העליון אהרון ברק והאלוף (במיל') יונה אפרת.

עבודת הוועדה:  הוועדה גבתה עדויות מכ-200 עדים.

הדוח הסופי: הוועדה הגישה את הדוח הסופי שלה ב-7 בפברואר 1983, קצת יותר משלושה חודשים מיום הקמתה. לא הוגשו דוחות ביניים.

מסקנות הוועדה:

הוועדה קבעה כי אין הוכחות למעורבות ישירה של צה"ל בטבח, אך קבעה שכן היו קצינים שידעו עליו בזמן אמת ולא עשו מספיק כדי להפסיקו. הוועדה המליצה ששר הביטחון אריאל שרון יתפטר. שרון סירב והועבר  לתפקיד אחר וכיהן כשר בלי תיק. כמו כן הוועדה ביקרה את תפקודו של הרמטכ"ל רפאל איתן (רפול), אך לא המליצה להדיחו מאחר שהוא עמד לסיים את כהונתו בסמוך לפרסום הדוח.

הוועדה הטילה אחריות כבדה על ראש אמ"ן אלוף יהושע שגיא ודרשה את פיטוריו. היא המליצה שמפקד האוגדה תת-אלוף עמוס ירון לא יקבל תפקיד פיקודי בשלוש השנים הבאות. ביקורת חלקית בלא מסקנות אישיות נמתחה על שר החוץ יצחק שמיר, על אלוף פיקוד הצפון אמיר דרורי ועל ראש המוסד נחום אדמוני. כמו כן הביעה הוועדה ביקורת כללית על תפקוד המערכות הצבאיות בישראל.

בנוסף מצאה הוועדה פגם בתפקודם של ראש הממשלה, שר החוץ וראש המוסד אך לא המליצה על צעד כלשהו בעניינם. תגובתו הראשונה של בגין לאחר שסיים לקרוא את הדוח הייתה: "אני חושב שאני צריך להתפטר", אך שר המשפטים משה נסים ומזכיר הממשלה דן מרידור שכנעו אותו לגנוז את הרעיון.

עזרו לנו להמשיך להילחם על המידע
בואו לעגל לטובה לתנועה
היכנסו עכשיו, זה לוקח דקה, ותרמו לנו את האגורות מהעודף בכל קנייה. קניתם ב-99.90 ₪? תרמתם לנו 10 אגורות. כ-5 שקלים בחודש במצטבר. בשבילנו זה המון. ❤️