63 שנים אחרי רצח קסטנר – השב"כ טוען שחשיפת מסמכים הקשורים לפרשה תפגע בביטחון המדינה
למה המדינה חוששת ממה שנמצא בארכיונים שלה? 63 שנים אחרי רצח קסטנר – השב"כ טוען שחשיפת מסמכי ארכיון הקשורים לפרשה תפגע בביטחון המדינה. ביום שני שופטי בג"ץ, בראשות הנשיאה אסתר חיות, יידרשו לקבוע אם החיסיון הזה סביר.
במארס 1957 נורה ד"ר ישראל קסטנר בפתח ביתו בתל אביב. קסטנר נפצע ואושפז בבית החולים הדסה, שם מת כעבור כמה ימים. ד"ר נדב קפלן, היסטוריון ואל"מ (במיל') בחיל האוויר, עתר לבג"ץ נגד שב"כ וארכיון המדינה, בבקשה לחשוף את המסמכים בפרשת הרצח. קפלן מבקש לבחון האם היה בזירת ההתנקשות היה אדם נוסף, האם חנקו את קסטנר בכרית בבית החולים, והאם המדינה עומדת מאחורי הרצח.
בשב"כ טוענים כי פתיחת תיקי הארכיון תסכן את ביטחון המדינה, וגם "שמדובר בהיקף רב ביותר של מסמכים" שהמאמץ הכרוך בחשיפתם יגרום "להכבדה ניכרת על פעולת הארגון".
לדברי עו"ד אביתר קנולר, שמייצג את קפלן, ייתכן שהמידע שייחשף יביך את גופי הביטחון, "אבל מבוכה אינה סיבה להסתרה אלא דווקא הזדמנות ללמוד ולתקן. אחרי עשרות שנים יש מקום לספר לציבור מה באמת קרה שם".
פורסם תחת: חדשות
תגיות: ארכיון המדינה, חיסיון, פרשת קסטנר, שב"כ
חדשות אחרונות
- 20 בספטמבר 2023התנועה עתרה נגד משרד הבריאות: מסרב לפרסם הנחיות
- 18 בספטמבר 2023עניין של 5.3 מיליארד שקל – תאגידים רב־לאומיים מבקשים לשלם 38% פחות מס בישראל
- 18 בספטמבר 2023בניגוד לפסיקת בית המשפט העליון: משרד החינוך לא מפרסם את תוצאות מבחן המיצ"ב
- 15 בספטמבר 2023מעקב הטיסות של התנועה – עלויות הנסיעות של מירי רגב למרוקו וגיאורגיה
- 7 בספטמבר 2023אחרי שניצחנו בבית המשפט – משרד האוצר פרסם את עיקרי הסיכומים התקציביים