במכתב הקורא להחלת שקיפות בכל הנוגע לשימוש באמצעי מעקב תחת תקנות שעת חירום, נכתב בין השאר:

"אנו מודעים היטב לכך שאנו מצויים בתקופה מורכבת המחייבת קבלת החלטות מהירות ושונות מהשגרה, אולם הצעד שננקט חריג אף הוא באופן משמעותי. דווקא בשל עת החירום האזרחי בו אנו מצויים, נדרשת לטעמנו שקיפות רבה ומיטבית יותר, על אחת כמה וכמה כאשר עוסקים באימוץ צעדים מרחיקי לכת.

כמי שעוסקים בתחום השקיפות כדבר שבשגרה, ובימים אלו עוקבים מקרוב אחר אופן התמודדות מדינות שונות עם התפרצות נגיף הקורונה, אנו מודעים גם לדגש המושם במדינות רבות על שקיפות מהלכי הממשלה לציבור. שקיפות זו נדרשת כחלק מהצורך בקבלת אמון הציבור לצעדים הדרסטיים שהממשלות נוקטות. מכאן פנייתנו אליכם לפעול בשקיפות מרבית בעת הזו, על אחת כמה וכמה כאשר הצעדים הננקטים על ידכם כרוכים בפגיעה משמעותית בהגנה על פרטיות.

ככל שהמצב יסלים, כפי שהכל צופים שיקרה, כן יהיה שיתוף הפעולה האזרחי מרצון מאתגר וקשה יותר להשגה. אולם, אין מנוס מההבנה שהאפשרות האחרת, שעניינה כפיית ציות ופחד באמצעות אמצעי שליטה פוגעניים וסנקציות, אינה מתקבלת על הדעת: בשונה מסין או סינגפור, החברה הישראלית אינה מורגלת בציות עיוור. לכן, הדרך היחידה שבה נוכל להתגבר על המשבר תהיה להבטיח שהציבור יוכל להמשיך לפקח על ההחלטות שמתקבלות, לבקר אותן, להשפיע עליהן – והודות לכך גם לתת בהן אמון ולהישמע להן".

על המכתב חתומים התנועה לחופש המידע, הקליניקה לחופש המידע במכללה למנהל, עמותת הצלחה, התנועה לאיכות השלטון, הקליניקה לזכויות אדם במרחב הסייבר של האוניברסיטה העברית, המרכז להעצמת האזרח, התנועה לטוהר המידות, עו"ד רבקי דב"ש, לשעבר ראשת היחידה הממשלתית לחופש המידע ו"העין השביעית".

המכתב