התנועה לחופש המידע מבקשת לצרפה במעמד ידידת בית המשפט להליך שבו הוצגה עמדה פרשנית חדשה של היועץ המשפטי לממשלה, שלפיה לרשות ציבורית אסור למסור מידע שעלול לפגוע בפרטיותו של אדם אף אם יש בו עניין לציבור, ורק בית המשפט מוסמך לאזן בין חופש המידע להגנת הפרטיות. הדיון בכך יתקיים ב-2 באוגוסט 2020 בפני הרכב מורחב של שבעה שופטי בית המשפט העליון, במסגרת דנ"מ 6602/17 בנימין נתניהו נ' הממונה על יישום חוק חופש המידע במשרד ראש הממשלה.

את העמדה כתבה היועצת המשפטית של התנועה, איה מרקביץ', בסיועה של עו"ד יערה וינקלר שליט, שתייצג את התנועה בדיון.

בבקשה שהגישה, עומדת התנועה על כך שעמדת היועץ החדשה משנה מדיניות עקבית ורבת שנים ביחס לסמכותה של רשות ציבורית למסור מידע ציבורי שעלול לפגוע בפרטיות למבקשיו לפי חוק חופש המידע, תוך פגיעה קשה בזכות החוקתית למידע, ללא בסיס וללא הצדקה. הבקשה מבארת שמדובר בעמדה שגויה מבחינה משפטית מכמה טעמים, שעיקריהם הם אלה:

1. עמדת היועץ מתעלמת מסעיפי חוק קיימים וסותרת סעיפי חוק אחרים, שמהם עולה בבירור שרשות ציבורית מחויבת להפעיל שיקול דעת גם בבואה לבחון בקשת מידע שנוגעת למידע הנחזה ל"פרטי";
2. עמדת היועץ עומדת בניגוד גמור לכוונת המחוקק, שמפרוטוקולי דיוניו בהליך החקיקה ומדברי ההסבר לחוק חופש המידע, עולה במובהק שהמחוקק התכוון להסמיך את הרשות לערוך בעצמה איזון בין הזכות למידע והזכות לפרטיות ולמסור את המידע במקרים המתאימים, ולא להטיל על בית המשפט אחריות לקבלת החלטות מינהליות במקומה;
3. עמדת היועץ סותרת הלכה פסוקה ומושרשת שנתקבעה בשורת פסקי דין שנתן בית המשפט העליון. שלפיהם כדי שסירוב לבקשת מידע יעמוד במבחן הסבירות, על הרשות לאתר את מכלול השיקולים הרלוונטיים ולאזן ביניהם. לכן, נקבע שהרשות אינה יכולה להיתלות בעילה של פגיעה בפרטיות בלבד, מבלי להוסיף ולבחון את עוצמת הפגיעה בשים לב לרגישות המידע, ומנגד, את חשיבות חשיפתו עבור הציבור.
4. עמדת היועץ משנה מהיסוד את נטל הפנייה לערכאות שקובע חוק חופש המידע, ולפיו הרשות מוסמכת למסור מידע תוך פגיעה בפרטיות אם מצאה שחשיבותו הציבורית או האישית גוברת, תוך שמירת זכותו של הנפגע הפוטנציאלי לעתור על החלטתה בטרם תמסור את המידע. לעומת זאת, עמדת היועץ תחייב רשויות לסרב "אוטומטית" לבקשות מידע כאלה, והנטל לעתור על ההחלטה לעולם יוטל על מבקשי המידע.

בנוסף, התנועה מתריעה בבקשתה מכך שאי דחייתה של עמדת היועץ החדשה על ידי בית המשפט, עלולה להוביל לתוצאות אופרטיביות קשות וחמורות, בכמה מישורים:

1. האילוץ לפנות לערכאות מהווה חסם משמעותי בפני מימוש הזכות למידע: קבלת עמדת היועץ תאלץ מבקשי מידע להגיש עתירה לבית המשפט לעניינים מינהליים בכל עימות בין זכותם למידע לזכות לפרטיות, ולשאת בעלויות הבלתי-מבוטלות שכרוכות בה. מדובר בחסם קיצוני שבהכרח יוביל לצמצום דרמטי של היקף המידע הציבורי שייחשף לעין הציבור.
2. משך ההליך המשפטי עלול לעקר את השפעתו של המידע שייחשף על הדיון הציבורי במועד רלוונטי: גם כאשר תוגש עתירה וזו תוכרע לטובתם של מבקשי המידע, המידע יימסר חודשים רבים ולעתים אף שנים לאחר שהוגשה בקשת המידע. לא פעם, תוצאה כזו תייתר את חשיפת המידע או תפחית מאד את השפעתה על התנהלות השלטון, תוך פגיעה קשה בתכליות שלשמן נחקק חוק חופש המידע.
3. פגיעה במעמד הממונים על יישום החוק ברשויות ובמעמד היחידה הממשלתית לחופש המידע: שלילת שיקול הדעת של הרשות במקרי פגיעה בפרטיות, תחליש את אותם גורמים שרכשו מומחיות וידע בתחום, ופועלים כדי לפתור את הכשלים ביישום חוק חופש המידע מחוץ לכותלי בית המשפט. גם במובן זה, גישת היועץ מסורבלת ולא יעילה, והיא מרחיקה את ישראל מהסטנדרט הרווח במדינות דמוקרטיות.
4. חשש מפני הפיכת הזכות לפרטיות ל"מפלטו של הנבל": התנועה מתריעה שעמדת היועץ תפתח פתח לשימוש לרעה בעילת הפגיעה בפרטיות לשם הסתרת תהליכי קבלת החלטות ושאר סוגי מידע שלגילויו ערך ציבורי רב, אלא שחשיפתו אינה נוחה לרשות, לצדדים שלישיים, לנבחרי הציבור או לפקידיו.

יצוין שעמדתו הפרשנית החדשה של היועמ"ש לא פורסמה לציבור, אך פורטה במסמך שהוגש לבית המשפט העליון מטעם הממונה על חופש המידע במשרד ראש הממשלה. זאת, לקראת דיון נוסף שייערך, לבקשת נתניהו, במספר קביעות שיפוטיות שניתנו בעתירה שהוכרעה עוד ב-2017, ושבעקבותיה נמסרו לעיתונאי רביב דרוקר ולערוץ 10 מועדי השיחות שקיים נתניהו עם בעל השליטה ועם העורך דאז של החינמון "ישראל היום".

התנועה מציינת בבקשתה שניסיונה מלמד שעמדת היועץ החדשה כבר החלה להיות מיושמת בשטח, על אף שלא פורסמה ברבים בהתאם לחובה לפרסם הנחיות. כן מצביעה התנועה על כך שעמדה זו לוקה בחוסר סבירות מהותי גם משום שגובשה "במחשכים" וללא כל שימוע ציבורי. על רקע זה, מדגישה התנועה שיש מקום לשמוע את עמדתה של עותרת ציבורית בנוגע לשינוי שגורמת עמדת היועץ החדשה בנקודת האיזון החקוקה בין הגנת הפרטיות לחופש המידע, על השלכות הרוחב הרבות שכרוכות בו.

לכתבה של חן מענית ב"גלובס"

דנ"מ 6602/17 בנימין נתניהו נ' הממונה על יישום חוק חופש המידע במשרד ראש הממשלה

הנספחים

חוות הדעת של מנדלבליט (השלמת טיעון מטעם המדינה)