השנה האחרונה של השר משה כחלון במשרד האוצר היתה גם שנת בחירות. ביולי 2019 פנינו למשרד האוצר, כחלק מבקשה רוחבית שהגשנו לכל משרדי הממשלה, וביקשנו לקבל את יומן הפגישות של השר והמנכ"ל. במשרד האוצר לא ענו לפנייה שלנו במשך יותר מ-100 ימים. רק לאחר שעתרנו, ובחלוף שנה מהגשת בקשת המידע, נשלח אלינו היומן.

עו"ד איה מרקביץ', היועצת המשפטית של התנועה לחופש המידע: "העובדה שיומן שר האוצר נמסר לתנועה שנה שלמה אחרי שביקשנו לקבל אותו, ורק בעקבות עתירה, היא בבחינת לעג לרש עבור הדמוקרטיה הישראלית. משרד האוצר התעלם באופן מקומם מכך שבבקשה, שהוגשה לקראת 'סבב ב" של הבחירות, הדגשנו שהמידע המבוקש מתייחס לפועלו של השר בתקופת בחירות, ולכן יש חשיבות מיוחדת לעיתוי קבלתו. בפועל, מסירת היומן אף לאחר הבחירות ב'סבב ג", מנעה מציבור הבוחרים, מידע חשוב ורלוונטי כדי לקבל החלטה מושכלת בבואם להצביע".

יומן השר משה כחלון

יומן השר משה כחלון

הכתבה של עמרי מילמן בכלכליסט

היומן של כחלון, כמו גם של שרים אחרים, מעיד בעיקר עד כמה הייתה 2019 שנה מבוזבזת, כאשר חלק ניכר ממנה הוקדש לאירועי בחירות שונים וראיונות לתקשורת במקום לעבודה מקצועית במשרדי הממשלה. 

עיון ביומן מדגים למשל כיצד במשך יותר משבוע לפני הבחירות באפריל לא היתה לשר האוצר אף פגישה אחת לרפואה עם גורם מקצועי באוצר. במקום זאת, העביר כחלון את זמנו באותו שבוע באירועים פוליטיים בלבד ובראיונות לתקשורת.

דוגמה נוספת ניתן למצוא ב-26 במרץ – באותו יום נתן שר האוצר ארבעה ראיונות לתקשורת – לגלי צה"ל, רדיו צפון, רדיו חיפה ורדיו דרום. בנוסף, נמסרה על ידי שר האוצר לשעבר הצהרה לתקשורת. אותו יום הוגדר ביומן על ידי שר האוצר כ"פוליטי" – עיסוק שבו הוא התמקד בין 10:00 בבוקר ל-21:30 בערב.

ביום 4 באפריל נתן שר האוצר חמישה ראיונות לתקשורת, ונפגש עם ראשי ועד בזן. גם יום זה הוגדר על ידו ביומן כיום "פוליטי" בלבד.

העיסוק הפוליטי והתקשורתי בא פעמים רבות על חשבון העיסוק המקצועי. במסגרת זאת, קיים כחלון פגישות מרובות עם בכירים באוצר, אך לפרקי זמן קצרים מאוד. כך למשל, ביום ראשון ה-22 בספטמבר, היום הראשון אחרי הבחירות, עבד כחלון מלשכתו. בין השעות 12 בצהריים ועד 16 אחר הצהריים נפגש שר האוצר לשעבר לפרקי זמן קצרים עם שישה בכירים שונים, ביניהם מנהל רשות המסים, היועץ המשפטי של המשרד והחשב הכללי.

על רקע הדיווחים על נתק בין כחלון לבין הממונה על התקציבים שאול מרידור, מעניין לראות כי בעוד שהיקף הפגישות של כחלון עם חזקיהו (כולל פגישות מרובות משתתפים) עמד על 22, ועם באב"ד על 20, מספר הפגישות, כולל פגישות מרובות משתתפים עם מרידור עמד על 12 בלבד.

למרות ריבוי הבחירות ב-2019 ומעט הזמן שנותר לממשלה לעבוד בשביל הציבור לכחלון היה זמן לטוס מספר פעמים במהלך השנה – באוקטובר למשל טס לכשבוע לכנס השנתי של הבנק העולמי וקרן המטבע בוושינגטון (כאשר היה ברור שלא יישאר בתפקידו). הטיסה לא פורטה ביומן, וכחלון הסתפק בהערה של "מחוץ לישראל" באותם ימים. לפני כן בינואר טס שר האוצר לשעבר לשלושה ימים לוועידת דאבוס, ובספטמבר טס לארבעה ימים לפריז. מלבד הטיסות המפורטות. גם באפריל נרשמו עוד כמה ימים "מחוץ לישראל".

בתחילת ינואר, על רקע המחאה החריפה של המסעדנים נגד כחלון על כך שלא ביטל את הפיקדון שהם נדרשים לשלם על העסקת עובדים זרים, נפגש כחלון עם מסעדנים יחד עם אופירה אסייג. מיותר לציין שהפגישה לא תרמה להנמכת הלהבות נגד כחלון. עוד עולה מיומנו של כחלון כי ב-2019 נפגש פעמיים עם דוד דאור ובנוסף הגיע לתערוכה שלו.