בית המשפט המחוזי בירושלים דחה את עתירת התנועה לחופש המידע וגופי תקשורת לפרסם את תמלילי ישיבות הממשלה במשבר הקורונה. העתירה התקבלה באופן חלקי בכל הנוגע לבקשה לפרסם את חומרי הרקע שעמדו בפני הממשלה בעת קבלת ההחלטות. השופט אלי אברבנאל קבע כי המדינה לא הגיבה לפניות התנועה והתקשורת, והורה לה למסור את החלטתה בעניין חומרי הרקע עד ה-21 בדצמבר. המדינה תשלם לעותרים הוצאות בסך 8,000 שקל.

השופט נימק את החלטתו לגבי אי פרסום התמלילים מישיבות הממשלה בכך שחוק חופש המידע קובע כי רשות ציבורית לא תמסור מידע "אשר אין לגלותו על פי כל דין". מאחר שהוראות תקנון עבודת הממשלה קובעות כי דיוני הממשלה סגורים והתמלילים חסויים, הרי שמדובר בדין האוסר את גילוי הפרוטוקולים.

עוד ציין השופט כי לבית המשפט יש סמכות להרחיב את שיקול הדעת של הרשות שסירבה למסור מידע, אך תנאי לשימוש בסמכות הוא כי גילוי המידע אינו אסור על פי דין, ותנאי זה לא מתקיים במקרה הנוכחי.

העותרים טענו כי נוכח העניין הרב שיש לציבור במידע המבוקש היה על המדינה להתיר באופן חריג את העיון בתמלילים לפי חוק יסוד הממשלה המאפשר זאת. באשר לטענה זו – אברבנאל קובע כי בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים הוא לא מוסמך לדון בהחלטת רשות לפי חוק יסוד הממשלה.

במסגרת העתירה נטען כי המידע הוא בעל חשיבות אדירה, והסתרתו פוגעת באמון הציבור ובשיתוף הפעולה של האזרחים עם החלטות הממשלה. בעתירה נטען כי נוכח ההגבלות על הציבור גוברת החובה לאזן את הדרישות הקשות עם גילוי נרחב של מידע, שיצדיק ויאפשר לציבור להבין את הרקע להחלטות ולשתף עמן פעולה.

את העתירה הגישה התנועה עם גלובס, הארץ, כאן, כלכליסט והשומרים, וכן עם העיתונאים נעה לנדאו, טל שניידר, חן מענית, תומר גנון ושאול אמסטרדמסקי, ועורכי הדין שחר בן מאיר ויצחק אבירם.

פסק הדין של השופט אברבנאל

• כתבה ב"גלובס" על ההחלטה
• ההליך בבית המשפט המחוזי
• העתירה שהגשנו