משרדי הממשלה מחויבים להעביר לארכיון המדינה תיקים למען הדורות הבאים – אך התנועה לחופש המידע חושפת שהם מפקידים מעט מדי מידע – אם בכלל. מתברר שגם בחשיפה של תיקים נכשלים המשרדים, ולמרבה הצער גם ארכיון המדינה לא הפנים את חובתו למסור מידע לציבור. רק לאחר הגשת עתירה בגין אי מתן מענה נמסר המידע.  

לכתבה של עופר אדרת ב"הארץ"

בשנים 2019 ו-2020 העביר משרד משרד האוצר לארכיון המדינה רק 8,416 תיקים (מנכ"ל משרד האוצר העביר רק 42 תיקים לארכיון); משרד החוץ העביר רק 3,769 תיקים ומשרד הבינוי והשיכון רק 169. המשטרה, מבקר המדינה, הנהלת בתי המשפט ורשות המסים לא העבירו אפילו תיק אחד.

משרדים נוספים שבלטו לשלילה במספר התיקים שהפקידו הם המשרד להגנת הסביבה (2,179 תיקים), הרווחה (891) והשיכון (169). משרדי המדע, התשתיות והתחבורה לא העבירו אפילו תיק אחד (!).

גם בחשיפה לציבור של תיקים ארכיוניים ותיקים נכשלים המשרדים. משטרת ישראל קיבלה בתקופה של שלוש שנים (2020-2018) 1,638 תיקים היסטוריים מארכיון המדינה, כדי לבדוק אותם לפני חשיפה לציבור, אך בדקה רק 19 מהם, פחות מ-2%. המשרד לביטחון הפנים קיבל 661 תיקים לבדיקה, אך לא בדק אף אחד.

גם המשרד לשוויון חברתי, שקיבל רק 27 תיקים לבדיקה, לא בדק אף אחד מהם. משרד הבריאות, שהתבקש לבדוק 608 תיקים, הספיק לעבור רק על שניים.

עו"ד רחלי אדרי־חולתא, מנכ"לית התנועה לחופש המידע, אמרה כי ארכיון המדינה ומשרדי הממשלה מתקשים לעמוד בדרישות החוק בכל הנוגע להפקדת ולחשיפת חומרי ארכיון. לדבריה, "אי קיום הוראות החוק פוגע אנושות בזכות הציבור לדעת ולהכיר מידע ארכיוני ופעולות עבר". אדרי־חולתא הוסיפה כי משרדי הממשלה לא ששו לספק את המידע על התנהלותם. לדבריה, קבלת המידע שפורסם כעת "היה תהליך ארוך מאוד, שדרש מאיתנו משאבים רבים, בהם עתירה לבית המשפט בגין אי־מתן מענה".

המידע שקיבלנו מארכיון המדינה

בקשת המידע שהגשנו

עתירה בגין אי מתן מענה